שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד (י״ב)

ובזה יש ליישב קושית הח"מ סי' ס"א על הרמב"ם והוא קא' את"ל חיבת חופה קונה לא משום הך פשיטות דתני ר"י רק סיים דנימא חיבת חופה קונה דבעי חזיא לביאה וקי"ל כר"א. ובזה מיושב מה דקבע הך אבעיא כאן ועיין ברא"ש ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובמ"ש יש לסתור דברי אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קכ"ד שכתב דמדר"א בעי בפרסה נדה ע"כ דרבין בטהורה קמבעיא ליה וע"ז קאמר את"ל דבטהורה חיבת חופה קונה בפרסה נדה מא"ל ולפמ"ש אי אפשר לומר כן דקאי על רבין דא"כ היאך פשיט לי' לרבין דאף בחופת נדה קונה וכמ"ש. ובאמת לפענ"ד היה נראה ליישב לשיטת הרא"ש דס"ל דחופת נדה קונה והיינו דמכל מקום חזיא לביאה כשתטהר היינו דוקא בפירסה נדה קודם וידע שהיא טמאה ואעפ"כ כנסה א"כ עכ"פ מקרי חזי לביאה לכשתטהר אבל ר"א בעי בפירסה נדה אח"כ וא"כ לא חזיא לביאה והוא סבר דיבעול א"כ אפשר דלא נתחייב אדעתא שלא יבעול. ובזה יש ליישב דברי המרדכי שכתב דפרסה נדה מיירי בעת ווסתה דשלא בשעת ווסתה מצי אמרה לי' נסתחפה שדהו ותמה הח"מ דהא כיון דדרכה לשנויי ווסתה לא שייך נסתחפה שדהו וגם מה לו באונסה סוף סוף הוא לא כתב רק אדעתא שיבא אלי' ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כיון דחופת נדה קונה והיינו משום דסביר וקיבל שיבעלה כשתטהר ורק בפרסה קמבע"ל דאולי לא סמך דעתו וחשב שיבעלנה תיכף ולפ"ז זהו בעת ווסתה אבל שלא בעת ווסתה מצית אמרה לו נסתחפה שדהו דהא לא שינתה לו דבשלמא בעת ווסתה היתה צריכה להודיע לו אבל שלא בשעת ווסתה מצית אמרה לו נסתחפה שדהו והוא באמת ג"כ סבורה דטהורה וא"כ סבר וקיבל דמלתא דל"ש היא ובכה"ג סבר וקיבל ואף דדרכן של נשים לשנות הווסת אבל עכ"פ הי' לה להודיעו וכל שמת הוא תיכף ניהו דאונסא כמאן דלא עבד אבל כמאן דלא עבד הוא וסוף סוף לא בעל אבל שלא בשעת ווסתה מה בכך דלא בעל והוא חשב שיבעלנה הא כיון דנסתחפה שדהו כיון דחופת נדה קונה היא שדה כל הבעל ומזלו גרם וא"כ מה לה באונסו שמת מ"מ היא היתה מוכנת ועומדת ומזלו גורם לו דבשלמא בעת ווסתה דהי' לה להודיעו ואולי לא רצה לעשות חופה דדלמא יגיע ווסתה א"כ היא גרמה לו אבל שלא בשעת ווסתה לא היתה לה להודיעו דמלתא דלא שכיח לא אסקה אדעתה וא"כ מה לה במה שנסתחפה שדהו וז"ב. ובזה מיושב קושית הח"ץ דהרי בפרסה נדה ומת אין לך נסתחפה שדהו יותר מזה ואפ"ה מבעיא לי' לר"א וה"ה שלא בשעת ווסתה ולפמ"ש שני ושני דשם לא הי' לה להודיעו וכאן היתה לו להודיעו ודו"ק היטב וכ"כ הר"י בהדיא דיש להודיע לו. שוב ראיתי שגם הח"ץ בעצמו כתב כן לבסוף ונהניתי ודו"ק: