איברא דלפ"ז צריך ביאור למה מועיל בנכרי ביטול והא מעשה א"י להוציא דהא מעשה גרועה היא וצ"ל דכיון דשם מחשבה לא אכפת לן א"כ אף מעשה גרוע מועיל כל שרוצה לבטל או אף בע"כ כל שפוחס קצת הרי יש מחשבה ומעשה שמוציא מידי מעשה משא"כ בישראל ואכתי קשה דמה מועיל ביטול דיאוש והא זה אינו רק מחשבה ולא מוציא מידי מעשה וצ"ל דבזה שאינו מבטל ענין אלהית רק שמבטל ע"ז זו ואומרת שלא מציל אותו ובוחר אלוה אחד זה יכול אף במחשב' לפסול אלוה זה אבל ישראל שמבטל האלוה בכלל וא"י לבטל במעשה גרוע ודו"ק. ובזה יש לומר טעם אחר מה דל"מ בישראל לבטל ע"ז משום דישראל מבטל כל ענין אלהות דמסתמא כשמבטל מודה באלקים אמת וא"כ מבטל כל ענין האלהית וצריך זה ענין גדול ובמה ניכר במה שפחס ע"ז זו שמבטל כל ענין אלהית אבל בנכרי דאינו פוסל רק אלוה שלו ובוחר לו באחר כל שפחסו יצא ע"ז שלו ונפסל וז"ש פסילי אלהיהם משפסלו נתבטל והבן כי הוא דבר חדש ולכך כי פלח אדעתא דנכרי ס"ל לרבי בילדותו דיכול לבטל דהא פלח אדעתא דנכרי ולא גרע מנכרי ודו"ק היטב. ועכ"פ מכל מ"ש מבואר דהא דאמרו גזירה דלמא מגבה לה והדר מבטלה והו"ל ע"ז של ישראל היינו רק מדרבנן דמחזי כע"ז דישראל וכמבואר ביו"ד סימן קמ"ו ובב"ח שם דמה"ת מועיל ביטול דהא הישראל באמת אינו עובדה ולמה לא יוכל לבטלה דכל שפסלה שוב אינה ע"ז רק מדרבנן הוא דמפסל ואף דבאו"ח סימן תקפ"ו לא כתב הב"ח כן בלא"ה דבריו תמוהין וכמ"ש המג"א שם ס"ק ה' ועל הגליון כתבתי דגם הב"ח מודה דמדרבנן א"י לבטלה וכעת רואה אני שהדבר מוכרח ודוקא מדרבנן א"י לבטלה אבל מן התורה יוכל לבטלה כל שלא רצה לעבוד רק לזכות הו"ל כע"ז של נכרי ויש לו בטילה ודו"ק ועיין בט"ז ביו"ד סימן קמ"ו: ובגוף הדבר הא דאמרו דע"ז של ישראל אין לו בטילה מדכתיב ושם בסתר ונתקשיתי לעיל מהיכן יצא להם. וכעת נראה לי דבר נפלא עפמ"ש בסי' קל"ט דלכך ע"ז ותשמישיה ונוי יש לה ביטול משא"כ תקרובת משום דע"ז ונוי' תלוי רק בשלימות הע"ז לכך כל שפסלו בטלה אבל תקרובת בכ"ש נקרא תקרובת ולכך לא בטל ע"ש. והנה כבר אמרו במנחות דף נ"ט דנתינה בכזית ושימה בכל דהו ולפ"ז בע"ז של ישראל דכתיב ושם בסתר א"כ בשימה כל דהו נקראת ע"ז ולא מהני ביטול דכל דהו מקרי ג"כ ושם בסתר ודו"ק היטב. ובזה ישבתי לנכון מה שהקשה אותי הרב מו"ה אברהם קאמפף נ"י מראווא בהא דאמרו בע"ז דף נ"ג דישראל אינו מבטל ע"ז של חבירו ופירש"י דשם בסתר כתיב ושאל דהמעיין בע"ז דף נ"ב ימצא דלר"ע ושם בסתר אתי לענין שאינו נאסר עד שתעבד וכן קי"ל כר"ע.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ט (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
