ובזה הן נסתר מחמתו ראיות הישועת יעקב מכתובות דף כ"ו דחוששין לקלא בתרומה דרבנן ולפמ"ש אתי שפיר דשם איכא נ"מ לתרומה דאורייתא. ובזה אין ראיה ממה שהביא מהך דשפחה דחוששין והה"מ נדחק בטעם הדבר דאין חוששין והקשה הא שפחה לשיטת הרמב"ם אינו מן התורה ולכך לא חיישינן ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דלענין כהן הוא מן התורה שוב חיישינן לקלא. ומה שהביא מהך דציפא דתוחלא דאין חוששין והא יש לה ספק שמא שוה פרוטה במדי הנה לפמ"ש הרמב"ם דבעינן שיהי' מתקיים עד שם וא"כ יש לומר דמיירי בכה"ג גם מה שהביא משבוי' אין ראיה לפי שהשבויה אינו רק מדרבנן לכל מילי וא"כ פשיטא דל"ח לקלא ודו"ק. עוד נראה לי ענין חדש בענין קלא דכמו דאמרו בב"מ דף ק"י דכל דהוה מלתא דעבידא לגלויי אטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן דשמא יוודע הדבר ונצטרך לעשות להיפך ע"ש וכן קי"ל א"כ לכך בקול חיישינן ולא עבדינן עובדא ולכך בתר נשואין לא חיישינן דשם נעשה מעשה ונוציא ואיך נוציא דלמא יתברר אח"כ שהקול לא היה אמת ולכך לא חיישינן לזה והנחנו הדבר כמו שהוא וחיישינן לזילותא דב"ד ולכך לא נחקור גם אחר אמתלא דהא נצטרך לעשות מעשה ודלמא יתברר אח"כ שהקול שקר והוה אטרוחי ביה דינא תרי זימני ולכך מניחין כמו שהוא הקול והשובר:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ג (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.