שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (ט׳)

והנה הרשב"א כתב שם ליישב ולא זכיתי להבין דבריו דמ"ש שם לרש"י פירש דמזיד היינו שאמר הכתוב מעם מזבחי ולא מעל מזבחי ובזה טעה יואב שהחזיק בקרנותיו ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דזה טעות בפ"ע אבל לא ידעתי היכן פירש"י דמזיד קולט ג"כ רק מעם מזבחי תקחנו ועל מזבחי קולט אף במזיד ועיין ברש"י בחומש ובמכות שם ובחידושי ריטב"א שם וגם במ"ש לדעת הרמב"ם ז"ל הוא דוקא כשנדון בדיני סנהדרין ולא בנדון דיני משפטי מלוכה בזה אף במזיד קולט נפלאות נפלאתי דגם ליואב דנו בסנהדרין וכדאמרו בסנהדרין דף מ"ט ואף בסוף שדנו מפני שמרד במלכות באמת חייב מיתה וכפי הנראה כוון הרשב"א כיון שאינו חייב מיתה רק ע"פ דין מלכות אף במזיד קולט אבל לא ידעתי מנ"ל זאת וגם לא זכר שם שכבר הקשו כן במדרש רבה פרשת מסעי. שוב מצאתי בעקידה פרשת משפטים שגם הוא הקשה כן מדעתא דנפשיה כקושית הרשב"א וגם הוא נדחק ולפמ"ש יש לומר דיואב חשב שיהרגהו על דהרג לאבנר ובזה טעה בדין והו"ל שוגג ודו"ק. ומצאתי בספר מקום שמואל סי' כ' שהביא קושיא בשם זקני הגאון הנשר הגדול מוה' העשיל זצ"ל שהקשה בהא דחשב הש"ס במכות הטעותים שטעה יואב ולא חשב שאדוניהו קדם לו בטעותים אלה שהרי כתב שם במלכים א' סי' ב' שאדוניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח הרי שטעה ג"כ בזה ולא עוד שכפי הנראה ניצל אדוניהו משום זה וקרנות המזבח קלטוהו והוא תימה רבה והמחבר הנ"ל השיב שלפי שאדוניהו הי' רק מורד במלכות והרי הרמב"ם כתב בפ"ה מרוצח הלכה י"ג י"ד שמי שמתיירא שלא יהרגהו המלך בדין המלכות וברח למזבח ונסמך לו ואפילו הי' זר הרי"ז ניצל וא"כ לכך ניצל אדוניהו אבל יואב שהרגו שלמה מצד שנתחייב בדין על שהרג לאבנר ועמשא וא"כ לכך לא הי' ניצל רק בשוגג ובעי שיהיה על המזבח ומזה יצא לו לרמב"ם דינו שהכ"מ לא ידע מקורו וגם יואב סמך על זה שהוא חשב שרצה להרגו ע"פ דיני מלכות ולכך חשב להנצל אף בקרנות המזבח.