שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (ח׳)

והנה בציצין שאינם מעכבין דחייב כשחזר עליהם כדאמרו פרק ר"א דמילה יש להסתפק אם חייב עליהם בשבת כיון דהי' ניתן לדחות אם הי' בתחל' דאף ציצין שאינם מעכבין חותך ומסתברא לפענ"ד דחייב דהיה יכול לחתוך מקודם ואולי יש לומר כיון דבין כך ובין כך היה צריך לחלל שבת וא"כ אין נ"מ רק דהי' עושה בפ"א ועכשיו חוזר עליהם אבל חיוב לא שייך בזה ולפ"ז צ"ע דא"כ הא דפריך ממהל היכא מהלינן ומשני ממנ"פ וקשה אכתי נ"מ אם חייב כשחזר ומל דאם נימא דמחתך בבשר בעלמא אינו חייב ואם באמת מילה היא ואותן הציצין אינן מעכבין שוב אסור לחזור עליהם ויש ליישב בזה דברי הרי"ף שם ודו"ק: ובמ"ש למעלה יש ליישב מה דאמרו במכות דף י"ב שני טעיות טעה יואב טעה שאינו קולט אלא גגו וכו' ונשאל הרשב"א בתשובותיו סי' תקכ"ד למה לא אמרו שטעה גם בזה שחשב שאף במזיד קולט ובאמת אינו קולט אלא בשוגג וכמו שאמרו גבי שרו של אדום ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יואב היה ס"ל דאינו חייב מיתה כדאמרו בדף מ"ט וטעה בדין וא"כ הרי אומר מותר חשוב שוגג לאביי במכות דף ט' ובדף י"ב מוזכר ג"כ אביי ואף לרבא כאן שגם ע"פ דין ביכול להציל לשיטת הרמב"ם פ"א מרוצח אין ממיתין אותו בב"ד וא"כ אין לך שוגג גדול מזה דפטור ואינו רק גולה ולא טעה בזה. שוב מצאתי במדרש רבה פ' מסעי פכ"ג שהקשה קושיא זו שיואב שהיה תחכמוני ראש השלישי' ואיך טעה שאינו קולט רק שוגג ומשני שאמר כל הרוגי ב"ד אין נקברין בקברות אבותי' מוטב שאמות כאן ואקבר בקברות אבותי והתירוץ אינו מובן ולפמ"ש אתי שפיר דהנה יואב טעה בזה וחשב דע"פ דין סנהדרין אין לו חטא משפט מות רק שהרשות ביד המלך להרוג אותן שא"י להרוג בב"ד וכמ"ש הרמב"ם פ"ב מרוצח ע"ש ולפ"ז אם היה ע"פ ב"ד ועיין תוס' סנהדרין דף מ"ט ע"ב ד"ה בשלמא לא הי' נקבר בקברות אבותיו אבל כל שנהרג ע"פ מלך שהתורה נתנה לו רשות להרוג כל המורדים בו אבל נקבר בקברות אבותיו וז"ב ונכון.