ובזה מיושב היטב מה שהקשו כל האחרונים בהא דאמרו בחולין דף ט"ו כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו והבריא והקשו דלפמ"ש התוס' דלא הוה מוקצה דשכיח שיחזור החולה לחליו א"כ שוב יקשה דאמאי יתחייב הא חזי לחולה וכאן לא שייך תירוצי התוס' דהא חזי לחולה דשכיח שיחזור לחליו. ולפמ"ש אתי שפיר דניהו דשכיח שיחזור החולה לחליו אבל הא יכול להיות רפואתו ע"י דבר אחר הקל ולא ע"י שחיטה וכדומ' וא"כ שוב לא שייך דחזי לחולה ובאמת לפמ"ש מי ששוחט לחולה ודאי אסור לשחוט כל דאפשר בקל וכמ"ש דהוא אינו בהול א"כ ל"ש הואיל דלדידי' אסור לעשות אף לחולה כל שאפשר בדבר אחר ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.