ובזה מיושב גם מאבנר דשם הי' מצילין הרבה ולכך נהרג עליו. והנה אף שזה נכון אבל פשטת הלשון דריב"ש משמע דאף בנרדף לבד כל שיכול להציל באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו ומחוורתא כמ"ש. שוב נזכרתי שבברכות דף ס"ב אמרו דדוד אמר לשאול אתה בן הריגה אתה דהתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו והנה מבואר כמ"ש. ובזה מיושב מה שהקשה בשו"ת מ"ב שם דדוד היה יכול להציל באחד מאבריו. ולפמ"ש אתי שפיר דכל דהתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו אין חילוק והנרדף פטור אף שיכול להציל כמ"ש ודו"ק היטב בכל מ"ש:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (כ״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.