ובגוף דברי רבינו שכתב דעוף פסול ג"כ טריפה שחפש א"מ הגאון ני' המקור לפענ"ד זכיתי לש"ס מפורש במנחות דף וא"ו שם דקאמר טריפה שהותר' מכללה מה היא אי לימא מליקה בעוף ומדחה הא בע"מ נמי בעוף ולמה לא אמר דהותר מכללה לגבוה בעוף טריפה וע"כ דעוף טריפ' אסור לגבוה וז"ב והוא ראיה נפלאה ת"ל וראיית א"מ הגאון ני' יש לדחות דהרי באמת הש"ס מקשה ת"ל ממשקה ישראל מן המותר לישראל ומשני דה"א בטריפ' היכא דלא היתה לה שעת הכושר ולפ"ז בביצת אפרוח טריפה שלא היתה לה שעת הכושר וגם נטרפה קודם הקדוש' זה ודאי פסול וגם מהך דזבחים אין ראיה דאכתי לא מצי ר"ע להתיר טריפה בכה"ג וזה ודאי פסול מקרא ועיקר כוונת הרמב"ם שנולד טריפות שאינו גלוי ומכל מקום כל שאסור להדיוט שייך הקריבהו נא לפחתיך וכמ"ש ודו"ק היטב אבל ראייתי נכונה דעכ"פ הותר מכללו שייך בטריפות שאינו נגלה או שהקדיש ולבסוף נטרף והיתה לו שעת הכושר וע"כ שכלם פסולין לגבוה אף בעוף וז"ב ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ח (ל׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.