שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (י״ז)

והנראה לי בזה דהנה בהא דאמרו במגלה שם וכי דנין דיני נפשות בלילה תמוה דמנא ידעה דלא גמר דינו ביום דכבר דרשו בסנהדרין דף ל"ו דדנו בסנהדרין. אמנם באמת זה אינו דהרי עכ"פ גמר הטענות צריך שיקבלו בפני בע"ד ובד"נ בודאי בעי עכ"פ גמר טענות בפני בע"ד ועיין תשובת הרשב"א הובא בב"י חו"מ סי' שפ"ח מה שכתב למלך בדבר היסוד וא"כ ע"כ דהי' דוד צריך לדון אותו בפניו בגמר דין וכיון שנשבע שעד אור הבוקר לא יהיה נשאר משתין בקיר ע"כ הקשת אותו דהא אין דנין דיני נפשות בלילה וגמר"ד בודאי אסור וע"ז השיב לה דמורד במלכות הוא וא"צ למדייני והתוס' נדחקו בזה לפי דרכם אבל לפמ"ש אתי שפיר דהרי הרשב"א שם כתב דה"מ דבעי בפניו בדין ב"ד אבל בדין מלכות הם א"צ לדון רק כפי האמת ונהרג בד"מ אפילו ע"פ קרובים וע"פ עצמו וא"כ א"צ למדייני' והיינו שהבע"ד יבא לפניהם זה א"צ ולכך לא בעי הלנת דין דבזה לא שייך והצילו העדה. ולפענ"ד הטעם הוא פשוט דכל הטעם דהלנת דין הוא משום דכבר עבר על החטא וא"כ מה לנו במיתתו בזה לא יקים האיש הנרצח לעמוד על רגליו שכבר מת אבל כאן הוה הצלת העולם כלו דהמלך הוא משגיח על כללות המדינה לא שייך בזה והצילו העדה. ומעתה גם כאן יש לומר דבאמת כבר נדון בסנהדרין רק שלא הי' בפני בע"ד וע"ז שפיר אמר דמורד במלכות הוה וא"צ למדייני' ודו"ק. וזהו דאמרו בירושלמי הובא בתוס' סנהדרין דף ל"ו ד"ה רבה דאמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה וא"ל כבר נגמר דינו ביום ואינו מובן ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת גם הירושלמי ס"ל דמורד במלכות היה וא"צ למדייני' אבל זה לקבל טענותיו אבל לדונו צריך לדון אותו וז"ב. ובזה אתי שפיר הא דיליף בסנהדרין דף ל"ו מויחגרו איש את חרבו ויחגור גם דוד חרבו דדן אותו לכאורה הא לא כתיב רק חגרו איש חרבו. ולפמ"ש יש לומר דהרי הרמב"ם בפ"ג ממלכים בה"ח כתב דאין למלך רשות להרוג אלא בסייף וכבר כתבתי שם מקורו וא"כ זה שאמר חגרו איש חרבו משום דמורד במלכות היה.