שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ב (י״ב)

ודרך אגב אזכיר מה דראיתי בדרך הקדש שם מ"ש לתמוה על התוי"ט והרע"ב בזבחים פרק כל התדיר דהרע"ב אומר שתדיר ומקודש תדיר קודם והתוס' יו"ט תמה דמנ"ל למפשט מה שבש"ס נקטה באבעיא וע"ז כתב הוא דהדבר מבואר בירושלמי שם דאמר דאתיא דר"א כב"ש דב"ש אומרים תדיר ומקודש תדיר קודם כן ר"א אומר תדיר ומקודש תדיר קודם ובמחכת"ה טעה בזה טעות גדול דאדרבא כיון דר"א אתיא כב"ש והיינו דלכך יטמא כהן ואל יטמא נזיר דנזיר מקרי תדיר שנוהג בכל בין בישראל בין בכהן כמ"ש הפני משה שם וא"כ הרי אנן קי"ל כחכמים דיטמא נזיר ואל יטמא כהן וע"כ דמקודש קודם ולכאורה רציתי לומר דהא באמת טעות הוא בירושלמי וצ"ל דאתיא כב"ה וא"כ ר"א אתיא כב"ה וכמ"ש הפני משה שם דהא ב"ה ס"ל דמברך על היין ואח"כ על היום דיין תדיר וא"כ שוב יש לפסוק כר"א אבל מ"מ הדבר תימה דהרי מ"מ קי"ל כחכמים דר"א וגם דהש"ס דילן בזבחים דף צ"א דחי לה דאין ראי' מב"ה ולכך פסק הרמב"ם דאיז' שירצה יקדים דס"ל כש"ס דילן ובחנם נתקשה בזה בדרך הקדש על הרמב"ם דכאן פסק כחכמים ושם פסק דאיזה שירצה יקדים והיה לו לומר דמקודש קודם (כצ"ל בדרך הקדש שם ולפנינו כתוב דהיו לו למפסק דתדיר קודם והוא תימה ואולי כוונתו דהי' לו למפסק כב"ה) אבל הכל א"ש דהרמב"ם דחה כל הירושלמי במקום דהש"ס דילן דחה לכ"ז ואמרו דשאני התם דאטו שבת לברכת היום אהני לברכת היין לא אהני וכן מוכרח שם לומר דאל"כ יש לפשוט מכל הני דמייתי שם בזבחים. ובלא"ה תימה על הירושלמי דבאמת לפי הירושלמי ע"כ דר"א כב"ה והרי ר"א שמותי הוא והיינו מתלמידי ב"ש כמ"ש התוס' בנדה דף ז' ע"ב ד"ה שמותי הוא ולדעתי מש"ה אין הלכה כר"א ויצא ב"ק שהלכה כדבריו ואפ"ה לא אשגחי' בי' משום דב"ש במקום ב"ה אינה משנה וגם ר"א לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו כדאמרינן בסוכה דף כ"ז ועיין יבמות דף ט"ו ובב"מ דף נ"ט ודו"ק היטב: