שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (ה׳)

והנה כבר הרגשתי בזה ויותר הו"ל לומר דהא אח"כ עושה לו מדורה אבל מ"ש הוא דאינו כתותי מכתת שיעורא דהא הוא מהנקברין תמהכי דזה מאמר סותר עצמו דמאחר דכאן צריך להדלקה וא"כ שוב כתותי מכתת שיעורא דהא כל הטעם דהנקברין לא שייך כתותי מכתת שיעורא משום דמתקיים בארץ וכאן הרי אינו מתקיים דמדליקו ושוב מכתת שיעורא. שוב ראיתי שהרגיש בזה בשער אפרים שם אח"כ. אמנם בגוף הדבר מ"ש אא"ז בעל שער אפרים דשייך כתותי מכתת שיעורא בנר חנוכה שהדברים מתמיהים וכמ"ש אמרתי ליישב ולהדר פני זקני הגאון ז"ל דכוונתו דבאמת ענין כתותי מכתת שיעורא הוא משום דבאמת צריך ביעור שהתורה רצתה שתשרף ולא יהי' בעולם איך שייך שיהיה מקיים בו המצוה דהרי לא יבערו ויקיים בו מצוה והתורה רצתה שישרפנו ולא יהיה לו קיום בעולם ולפ"ז גם נר חנוכה כיון דהי' יכול להשרף ולהתכלות כרגע והוא מאחרו כדי שידלק כשיעור הצריך למצוה וא"כ הרי הוא מקיים ומעמיד עוד בעולם מה שהתורה רצתה שתתכלה מן העולם ולפ"ז אתי שפיר דברי אא"ז השער אפרים הנ"ל דלכך אסור בנר חנוכה משום דעומד לשרוף ולהתבער והוא צריך לו ולשיעורו נמצא רצונו היפך מצות התורה וגם עי"ז יתבטל מצות התורה שהתורה רצתה שישרפנו ולא ישהנו אף כרגע וז"ב. ובזה יש לומר דלכך בנקברין לא שייך כתותי מכתת שיעורא דהתורה לא רצתה שיתבער מן העולם רק שלא יהי' גלוי ויהי' נקבר כדי שלא יהנה בו דלפ"ז מצות דלאו להנות נתנו א"כ לא שייך כתותי מכתת שיעורא דאינו אסור רק שלא יהנה בו ולא חששה בכה"ג כל שמשהה למצוה דעכ"פ אין מגיע לו הנאה. ובזה מיושב דברי אא"ז השער אפרים שרצה לחדש דבנקברין כל ששורפו כמו כאן לא שייך כתותי מכתת שיעורא וכבר כתבתי שזה מאמר סותר את עצמו דכל שטעם דלא שייך כתותי מכתת שיעורא משום דמתקיים בארץ והרי כאן הוא מדליקו וכ"כ שגם הרגיש בזה אח"כ. ולכאורה דקארי לה מה קארי לה ולפמ"ש הוצק חן בשפתותיו דכל הענין דכתותי לא שייך כאן דהא מכל מקום יש פרסום נס בזה שנדלק והולך וכמ"ש בשם יעקב ורק דעכ"פ אינו מקיים מצות התורה שהתורה צותה לשרפו ולפ"ז כיון שנקברין הם רק שכאן לא שייך הטעם דכל הנקברין לא ישרפו דלא מיקל באפרן וכמ"ש שם אבל עכ"פ התורה לא רצתה שישרף מן העולם רק שלא יהנה והרי גם במה שמדליק אינו נהנה דמצות לאו להנות נתנו וז"ב מאד. ובזה מיושב היטב מה שמחלק אא"ז דבשמן שריפה מותר להדליק בנר חנוכה ולא שייך כתותי מכתת שיעורא דאין אסור להנות ממנו בשעת ביעורו ותמהתי לעיל דהא הנאה של כילוי אסור מה"ת לשיטת התוס' בתרומה ולשיטת הר"ש מדרבנן אסור עכ"פ וכאן הוה הנאה של כילוי ועמ"ש המלמ"ל פ"ב מתרומות ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ענין כתותי מכתת שיעורא לא שייך בנר חנוכה דהרי א"צ שיעור בעין רק לפרסם הנס וכל מה שמדליק מקיים המצוה ורק שעושה הפך רצון התורה שהתורה אמרה שיכלה מן העולם והוא משההו שצריך שלא יכלה כעת וכמ"ש ולפ"ז זהו בשאר דברים האסורים בהנאה אבל בשמן שריפה שמה שהוא בשריפה לא משום דאסור בהנאה רק שהוא קודש והרי כל הנאות שאינן של כילוי לא אסרה תורה רק הנאה של כילוי א"כ א"צ רק שלא יכלה השמן וא"כ ל"ש כתותי מכתת שיעורא בזה וז"ב מאד ות"ל הדרתי פני זקני בדברים מיושרים ת"ל: ויש ליישב בזה קושית התוס' בשבת שם ואכ"מ: