והנראה בזה דהנה באמת ענין החשש שמא יפשע לכאורה הוא חשש רחוק דמה"ת נחוש על איש יהודי דיפשע ולא יקיים מצות נ"ח וצ"ל כיון דבאמת הרבה אמוראים ס"ל דכבתה אין זקוק לה א"כ ניהו דר"ה ס"ל דכבתה זקוק לה מכל מקום חיישי שמא יפשע דאם לא הדליק כלל פשיטא דלא נחשדו ישראל שלא לקיים אף מצוה קלה מכ"ש פרסומי ניסא. אך כיון דבאמת כבר הדליק א"כ יחשוב דסגי כל שהדליק ובפרט אם הדלקה עושה מצוה ובאמת כבתה זקוק לה וכן ראיתי אפס קצה מסברא זו בפ"י ומעתה ממנ"פ אם לא נתן בה שמן כ"ש א"כ לא התחיל להדליק כלל דהא הם פסולים מה"ט בשבת שאין נמשך אחר הפתילה שוב לא חיישינן שיפשע ואם עירב בו שמן כ"ש שוב כבתה אין זקוק לה אבל ר"ה דס"ל כבתה זקוק לה שפיר חשש שמא יכבה ויפשע ולא יתקן ובמקום שלא נתן שמן שפיר יטעה ויאמר דסגי כל שהדליק וגם איך אפשר להקל בלא נתן שמן טפי מנתן בה שמן כ"ש אבל לר"ח דכשר בנתן בה שמן כ"ש א"כ ממילא גם בלא נתן לא החמירו דבודאי יזהר משא"כ לר"ה:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (כ״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.