והנה אעתיק כאן מ"ש על דברת אחד מתלמודי המופלג מוה' יוסף מיזיש נ"י בהסוגיא הלז וז"ל הנה הסוגיא ישן נושן וכבר הארכתי בזה הרבה וקשה עתיקא מ"מ אכתוב לך גרגיר אחד במה שהקשיתי לשיטת ריא"ז דאם הניחה במקום הרוח דלא יצא אף למ"ד כבתה אין זקוק לה והוה כלא נתן בה השיעור א"כ מנ"ל דר"ה ס"ל דכבתה זקוק לה דלמא לעולם כבתה אין זקוק לה רק כיון דהשמנים אינם כשרים ואינם דולקים שוב הו"ל כמי שלא נתן שיעור דלא יצא. הנה לק"מ ולא דקדקתי בדברי הריא"ז דהוא לא כתב דאם הדליק במקום רוח דלא יצא רק דצריך לחזור ולהדליק אף דכבתה אין זקוק לה היינו אם נתן בה כשיעור ונכבה אבל כל דלא ראוי לדלוק צריך לחזור ולהדליק והוה כמו דאמרו כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ולפ"ז אם נימא דכבתה אין זקוק לה ולא ניחוש שמא יפשע ולא ידליק א"כ למה לא יהיה מותר להדליק בחול עכ"פ וכשיכבה ידליקנו שנית וע"כ דכבתה זקוק לה וחיישינן שמא יפשע ולא ידליק אך אכתי תמוה דלמה לי הטעם דכבתה זקוק לה דאף אי אין זקוק לה עכ"פ נחוש שמא יפשע ולא ידליק ואדרבא אם כבתה זקוק לה לא שייך כ"כ שמא יפשע ולא ידליק דמסתמא כל אדם נזהר לקיים מצות נר חנוכה משא"כ אם כבתה אין זקוק לה רק דכאן הוה כלא נתן בה השיעור בזה לאו כ"ע דיני גמירי וחיישינן שמא יפשע. אמנם העיקר נראה לפענ"ד דהנה כבר אמרו שם שמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין מהו שיתן לתוכה שמן כ"ש וידליק ואמרו דאסור דגזרו הא אטו הא ולפ"ז גם בנ"ח אסור לר"ה אף שנתן לתוכה שמן כ"ש וא"כ בזה אם כבתה אין זקוק לה הלא באמת נתן שמן כ"ש וידלק יפה א"כ בכה"ג לא שייך לומר דבעינן שיהיה ראוי לבילה דהא באמת מצד עצמותו ראוי לבילה רק דגזרו הא אטו הא אבל ראוי לבילה הוא ובכה"ג ודאי כבתה אין זקוק לה ועיין בב"ח או"ח סי' ל"ב דאם נטף שעוה על הס"ת מותר לקרות כיון שראוי לקרות בו אם יסלק השעוה אף דבשבת אסור לסלק השעוה מכל מקום מקרי ראוי לבילה דבעצמותו ראוי לבילה וה"ה כאן דבעצמותו ראוי לבילה ודו"ק ולפמ"ש המ"ב סי' ס"ב דבדרבנן אף שאינו ראוי לבילה אינו מעכב א"כ בנר חנוכה דאינו רק מדרבנן אף בהעמידה במקום רוח לא היה מעכב וכ"כ הכנה"ג סי' תרע"ח אבל דברי המ"ב תמוהים כמ"ש במ"ג סי' קל"ט ע"ש: וע"ד הפלפול רציתי לומר בישוב קושייתך עפמ"ש הפ"י והמהרי"ט להקשות דשמן שריפה מה איסור שייך בזה וכבר הארכתי בזה משום דאסור להנות משמן שריפה והנה בחידושי כתבתי דזה תלוי אם כבתה זקוק לה או לא דבאמת בתרומה אינו אסור רק הנאה של כילוי ולפ"ז מה שנהנה שא"צ ליקח שמן אחר לנר חנוכה זה אינו רק הנאה גרידא ולא של כילוי אבל אם כבתה זקוק לה צריך שיכלה הנר ואם לאו לא יצא הו"ל הנאה של כילוי ולפ"ז ע"כ דס"ל כבתה זקוק לה דאל"כ שמן שריפה מא"ל דשם דולק יפה. אך לפ"ז יקשה לר"ח דאמר בחול מדליקין דכבתה אין זקוק לה והוא לא ס"ל איסור בשמן שריפה וא"כ אינו בכלל שמנים ופתילות שאסרו להדליק בשבת וא"כ בשאר שמנים מה בכך דאין זקוק לה הא באותן שפסול להדלקה הוה כלא נתן בה שיעור ודו"ק היטב ויש לי מקום להאריך אך כיון שכעת עברו ימי חנוכה וכבתה אין זקוק לה לא נזקקתי עוד בזה בפרט שכבר הארכתי בזה הרבה וגם בדבריך יש דברים רבים שכבר עמדו בזה האחרונים וגם אני הארכתי בזה ואם כי יש לפלפל ולבנות ולסתור בדבריך כן דרכה של תורה ע"כ קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (כ״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
