והנה בהא דהקשו התוס' בשבת דף כ"ו ד"ה ר"י על ר"י דאמר במשנה דאין מדליקין בעיטרן מפני כבוד השבת דמשמע שנמשך אחר הפתילה יפה אלא דגזרינן שמא יניחנו ויצא והרי עטרן יוצא מן העץ וא"כ אינו נמשך אחר הפתילה וע"ז הקשה חכם אחד דהרי התוס' דף כ"ה ד"ה מתוך כתבו דעטרן ריחו רע יותר מנפט והרי בדף י"ב אמרו הא בדמשחא הא בדנפט ומשמע דנפט לא שייך לגזור שמא יטה כמ"ש רש"י שם דכיון דמסרח מאיס ליגע בו וא"כ שוב לא שייך בעטרן שמא יטה. והיא קושיא גדולה. ולכאורה רציתי לומר דשם דאינו רק עיונא בעלמא הוא דלא גזרו בנפט אבל להדליק מהם ולא ניחוש לשמא יטה זה לא אמרינן אבל צ"ע מנ"ל לתוס' להקשות כן כ"כ בפשיטות להניח בתימה. אמנם העיקר דאין התחלה לקושיא דיש לומר דהתוס' ס"ל כשיטת הרי"ף וכ"ה בטוש"ע או"ח סי' ער"ה סי"ב דנפט אורו יפה ולכך לא חיישינן שמא יטה ולשמא יסתפק לא חיישינן כיון דמסרח ע"ש. ולפ"ז בעטרן דיש לחוש שמא יטה דאינו נמשך אחר הפתילה אף במאיס חיישינן וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (כ׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.