שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (כ״א)

והנה מה דק"ל לשיטת הרמב"ם דסגי בנידוי לבד וקשה הא הרמב"ן וכן הרשב"א בחידושם ליבמות דף מ"ב הקשו למה חתר הש"ס למצוא טעם למה שצריכ' להמתין צ"א יום משום הבחנ' ות"ל שמא תמצא מעוברת ואסורה להנשא משום גזירה וכתבו דמשום חשש ספק מעוברת לא הוו גזרו כולי האי שתמתין צ"א יום לכך צריך לטעם דהבחנה ולפ"ז אחר שגזרו משום הבחנ' א"כ אם תמצא באמת מעוברת תצטרך להוציא משום גזירה דמעוברת דאף דמתחלה לא גזרו בשביל זה אבל כל שגזרו בשביל הבחנ' וא"כ נשא באיסור יצטרך לגרש וכ"כ האבני מלואים בהדיא וא"כ כיון שבנמצאת מעוברת יצטרך לגרש ובמעוברת אף בעבר ונשא צריך לגרש אף לשיטת הרמב"ם וכמבואר בב"ש ס"ק כ"ח וא"כ למה לא יצטרך לגרש גם כאן כל שעבר וצ"ל כיון דלא נשא רק קידש בלבד א"כ אף דמעוברת גזרו אף בקידש לבד לרוב הפוסקים כמבואר בסי' י"ב מכל מקום בספק מעוברת לא גזרו כולי האי ודי בנדוי לבד. ובזה מיושב היטב מה שהרמב"ם שכל ידיו דבאירס בתוך ג' חדשים כתב שמנדין אותו ובנשא כתב שמפרישין ומעלתו האריך בזה ועיין ב"ש ס"ק ט"ו. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הרמב"ם פסק הטעם דדחס' ולפ"ז בקידש לבד די בנדוי וא"צ הפרש' אבל בנשא צריך גם הפרשה דיש חשש שמא תהיה מעוברת מראשון ומשני ושייך דחסה וספק סכנת נפשות אף בס"ס מחמרינן ולכך הצריך הפרש' ודו"ק ועיין לח"מ פי"א מגירושין הכ"ד במ"ש דבש"ס נקט קידש דוקא ולפמ"ש מזה יצא לו לרבינו דבנשא צריך הפרש' כנלענ"ד ועדן לא הבאתי הדברים בכור המבחן: