ובזה נראה לפענ"ד דבר חדש לענין שמן שריפה דאסרו בשבת גזירה שמא יטה והקשה הנוב"י דבלא"ה אסור דהא בלילה ודאי אסור להדליק בשמן שריפה דאסור לשרוף תרומה וקדשים בלילה. ולפמ"ש יש לומר כיון דהדלקת נר בשבת חובה וא"כ כיון דאמרו במנחות דכל דמצותן בשריפה מותר אף בי"ט ומידי דהוה אפר דיוה"כ לפ"ז חזינן דדוקא לשרוף דרך בזיון דהיינו לשרוף במדורה כדי לבער הקדשים הוא דהקפידה תורה שלא לשרוף בי"ט ובלילה הא אם שורפין כמצוותן שרי ה"ה יש לומר בזה כיון דשורפין לקיים בהן המצוה אין איסור לשרוף בלילה ואף אם נימא דבקדשים שהוא מה"ת אין לחלק בזה מכל מקום לפענ"ד נראה דלענין תרומה טמאה דאינו רק מדרבנן לחד תירוצא בתוס' בשבת שם נראה לפענ"ד ברור דכל שעושה בזה מצוה להדליק בהם נר שבת א"כ מתחלה עומד לזה והי' מותר לולא הגזירה דלמא יטה. ובזה מיושב קושית הנוב"י דלמה לא גזרו גם בחול שמא יטה וידליק בלילה וע"כ צ"ל דבחול רואה שהוא לילה ונזכר שאסור להדליק א"כ גם בשבת עכ"פ נזכר שהוא לילה ולפמ"ש אתי שפיר דבשבת שפיר חיישינן שמא יטה כיון דמצוה קעביד שוב אין איסור להדליק בלילה ושייך חשש שמא יטה:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.