שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ג (ט״ז)

נחזור לענינינו דהיתר עיסקא דידן אין דינו כפקדון רק לענין היתר ריבית אבל לשאר דברים דינו כמלוה וכמ"ש. והנה במ"ש הקצה"ח לתמוה על ספר מימוני פ' משפטים סי' י"ב שכתב לענין קידושין דבפקדון שקיבל עליו אחריות הוה כמלוה כדאמרו בקידושין דף מ"ז ותמה הקצה"ח דשם קאי על חלק שנגנב ולפי המסקנא לא קי"ל כן ע"ש לפענ"ד כוונה עמוקה יש בזה דמהר"ם פירש שם דמה שאמרו ובמלוה לא מיירי ענין בפ"ע רק דמיירי מעיסקא שהוא פלגא מלוה ופלגא פקדון וע"ז פריך בפקדון שקבל עליו אחריות דהיינו אם ישנה יהי' אחריותו עליו ע"ד המבואר בסי' קע"ז ס"ה שוב גם זה דינו כמלוה וא"כ מבואר דבחלק מלוה ודאי ל"מ מקדש והיינו הדין דמבואר בשו"ת מיימוני ובאמת שהפירוש מחוור דאל"כ מה שיאטי' דפקדון שקיבל אחריות ויהי' גרע ממלוה ודו"ק כי קצרתי: ובזה מדוקדק לשון פקדון שקיבל אחריות דהיו לו לומר שהיה ש"ש או שואל ולפמ"ש הדבר מדוקדק. ובנ"ד אם השתתפו רק בעורות לבד הדין עם מעלתו כיון דאינו רק על אותו עסק בלבד אבל אם יוכל לשנות על מסחר אחר הוה מלוה גמור אמנם נראה דגם אם לא יוכל לשנות כיון דשייך שבועת השותפים ובן הבית פשיטא דהוה מודה במקצת גמור עכ"פ לא שייך טעמו של מעלתו דבשבועת המשנה נחתינן לנכסי' מיהו גם בשבועת נשבעין ונפטרין לא נחתינן לנכסי'. והנה הרב הדיין מוהרח"י עלינבערג נ"י עוררני דמלשון הש"ע ס"ל משמע דבתפס דוקא בשבועת תורה יכול לתפוס שהרי בבאו עדים ביאר בין שבועת התורה בין שבועת היסת ומשמע דברישא שבועת תורה דוקא וכן משמע קצת בט"ז שם דמיירי משבועת מודה במקצת ועיין בסמ"ע סי' ק"ח ס"ק ט"ז. שוב מצאתי בשו"ת מהר"ם מרוטענבערק שנדפס מחדש פה לבוב ובסי' ת"ץ מבואר בהדיא דפקדון שקבל עליו אחריות דהוה כמלוה והביא הך דפ"ב דקידושין וכתב בהדיא כל דיכול לשנותו לא מקרי עיסקא וחסר שם הסוף וגם הך דתשובת מיימוני הוא ממהר"ם מרוטענבערג וע"כ נראה העיקר כמ"ש ודו"ק: