בזה אני אומר דבדבר שא"א להמעשה שיתבטל א"כ גם בדאורייתא בדבר כזה לא שייך ביטול המעשה ושוב בדרבנן יהיה שוה לד"ת בזה שוב אמרינן בדרבנן יש שליח לדבר עבירה. ובזה מיושב קושית המשנה למלך שם מהא דאמרו איש דאמר לאשה אקפי לי קטן והרי גם אשה ניהו דאינה בלאו דלא תקיפו אבל איסורא דרבנן איכא כמבואר בנזיר וא"כ שוב אין שליח לדבר עבירה. ולפמ"ש אתי שפיר דשם דאי נימא דאין שליח לדבר עבירה ושם א"א להתבטל להמעשה שהרי כבר עברה והקיפה בזה שוב יש שליח לדבר עבירה בדרבנן איברא דלפ"ז גם בהך דב"ק דשם הבור כבר כרוהו ואי אפשר שיתבטל המעשה שוב מהראוי שיהיה שליח לדבר עבירה. אמנם נראה כיון דבור ברה"ר חידוש הוא דאינו ברשותו של אדם ואפ"ה חייב רחמנא שוב מהראוי שלא יתחייב שולחו דהא אינו ברשותו והוא לא עשה רק במה שצוה לעשות ובזה בודאי שייך אין שליח לדבר עבירה אף שהמעשה אי אפשר שיתבטל דהא באמת חידוש הוא ולכך אין שליח לדבר עבירה ומעתה כיון דבדרבנן לא נתבטל המעשה ואף בחר"ג דהוה כשל תורה מ"מ מוכרח להיות חילוק ביניהם והמעשה לא נתבטל כנלפענ"ד דבר חדש:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ד׳ (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.