שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ד׳ (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הב"מ שם הקשה וכבר קדמו הפ"י דלפי מה שנראה מש"ס דילן סוף המגרש דאם עבר וגירש אף בלי ע"ד מגורשת לב"ש ודוקא לכתחלה הוא דאמרו ב"ש דלא יגרש אלא א"כ מצא בה ע"ד א"כ מה אמר דב"ש לשיטתייהו דמה פסקא הא יוכל להיות דעבר וגרש בלי דבר ערוה ולפענ"ד נראה דהנה באמת צ"ב הא דאמרו המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי והא משעה שגרשה אסורה להיות עמו בשכונה אחת וא"כ איך משכחת דלנה עמו בפונדקי ודוחק לומר דמיירי דעברו ע"ז וצ"ל דלהירושלמי דמזוהמת היא בעיניו ולכך הניחו להיות ללון עמו בפונדקי וגם ב"ה מיירי בכה"ג שגרש בשביל דמצא בה ערות דבר ואף דבירושלמי אמרו דב"ה לשיטתי' דאמרו אפילו הקדיחה תבשילו וקשה א"כ למה לנה עמו בפונדקי וצ"ל דמיירי שאמרו דבשביל ערות דבר גרשה ובאמת לא הי' כן ועכ"פ לב"ש ע"כ מיירי דגרשה משום ערות דבר מדלנה עמו בפונדקי ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.