שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ט (ו׳)

והנה במ"ש למעלה בביאור ענין חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין נראה לפענ"ד לבאר בזה סברת הר"א מבורגייל שכתב דכל דהחליצה היה משום חיזור לא נאסרה קרובת חליצתו ולפמ"ש אתי שפיר הסברא דלכאורה לא נודע טעמו ולפמ"ש יש לומר דכל הטעם דאסרו קרובת חלילתו דחליצה במקום יבום קאי וכיון דאם היה מיבם היה אסור בקרובותיה ה"ה בחליצה וא"כ כל שהיא חליצה פסולה וא"כ א"א ליבם ולכך צריכה חליצה מכל האחין וא"כ מ"ט יאסר קרובת חלוצתו וז"ב כשמש. ובזה אני אומר להדר פני זקני הח"ץ ז"ל שהביא ראיה מיבמות דף כ"ג דכל דשייך ממנ"פ לא מקרי חליצה פסולה דאל"כ אמאי בסיפא אחד חולץ ואחד מיבם הא כיון דהראשון לא יכול לייבם הו"ל חליצה פסולה וצריכה לחזור על כל האחין ואיך ייבם השני אחותה והא הוה חליצה פסולה ותמהו בבית מאיר בתשובה שם דהא לשיטת הר"א מבורגיל בחליצה פסולה שצריכה חיזור בכה"ג אינו נאסר בקרובת חלוצתו וכן הקשה דו"ז בסי' ק"ע ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם הוא משום דכל שהיא חליצה פסולה ואי אפשר להתייבם היאך שייך שיאסר בקרובתה הא אינו במקום יבום וא"כ זה דוקא בסתם קרובת חליצתו אבל כאן שפיר קשה היאך מיבם אחותה והא כל שאתה אומר דצריך לחזור על כל האחין והוא משום דלא נפקע זיקתה על האח דדלמא היתה זקוקה לאותו האח ובמה נפקע זיקתו דבשלמא כל שהראשון היו יכול ליבם החליצה במקום יבום קאי אבל כאן אינו עומד במקום יבום וכיון שכל מה שצריכה חליצה הוא משום דשמא נזקקה לזה וא"כ שפיר מקשה דהיאך אפשר ליבם אחותה דאם חולצת בשביל הספק שמא היא זקיקתו ואיך מיבם לאחותה והו"ל אחות זקיקתו והוה תרתי דסתרי. ובזה יש ליישב מה שהקשה אא"ז הח"ץ ז"ל מסיפא ולא מרישא דהמשנה ודו"ק היטב. ובזה נראה לפענ"ד מ"ש דו"ז בישוי"ע סי' ק"ע ס"ק ב' להסתפק במקום דנחלצה מאחד מאחין חליצה פסולה ועדיין לא נחלצה מהשני אם נאסרה משום קרובת זקוקתו דהרי היא זקוקה לו משום חליצה פסולה דצריכה חיזור לשיטת התוס' דחולקין כל נחלצה משום חיזור דפסולה איך הדין כל שלא נחלצה עדן ולפמ"ש בודאי אסור דהרי באמת גם כשחלצה מהאחין הרי עיקר חליצתה היו משום שאינו ראוי ליבם ואפ"ה אסרו בקרובת חליצתו לשיטת התוס' דחלקו על הר"א מבורגייל וא"כ מכ"ש כשעדיין לא נחלצה דהא דצריכה חליצה היא משום חשש שמא נזקקה לו ואין ברירה וא"כ פשיטא דאסור בקרובותיה משום קרובת חליצתו וז"ב ודו"ק היטב כי ענין עמוק הוא ת"ל. ועיין בתוס' יבמות דף ס"ז שכתבו דאף לר' יוסי דס"ל דחיישינן למיעוטא מ"מ קטנה חולצת אף דא"ע ליבום דמ"מ אם יבא אליהו ויאמר דאינה אילונית היתה חולצת ולכאורה מהראוי להיות עכ"פ ח"פ וע"כ כדברי אא"ז הח"ץ ז"ל דבכה"ג ל"ש ח"פ דנתברר למפרע שאינו ח"פ וזה ראי' ברורה לפענ"ד: ומדי דברי זכר אזכור תמיה גדולה דהתוס' שם הוכיחו דר' יוסי ס"ל דחיישינן למיעוטא וכ"כ בחידושי הרשב"א שם וברשב"א ור"ן בשבת פר"א דמילה כתבו דר' יוסי ס"ל דמי שבא ואמר גר אני דאין מטבילין אותו משום דחיישינן שמא גבעוני מהול הוא וא"ל דחייש שמא נולד מהול דזה מיעוטא היא ור' יוסי ל"ח למיעוטא הרי בהדיא דר' יוסי לא חייש למיעוט ולכאורה הוא נגד ש"ס מפורש דר' יוסי חייש למיעוטא וצע"ג: