והנה במה שהארכתי לעיל ברוב שכבר הוחזק ארשום מה שבשנת תרכ"א כ"ב למב"י היה אצלי הרב החריף מוה' ראובן ר"פ ני' והקשה בהא דאמרו בסנהדרין דף ס"ט בבא עלי' אביה וע"ז הקשה דמה משני הא אי לאו דאזלינן בתר רובא בד"נ שוב גם באביה ל"ש להיות מומת על ידה דדלמא לאו אביה הוא והנה לפמ"ש הר"ן שם בתחלת הסוגיא דכל דא"א אזלינן ב"ר אף בד"נ א"ש ודו"ק. אמנם בלא"ה אמרתי דהנה האחרונים הקשו בחולין דיליף דאזלינן בתר רובא ויליף מקרא ואמאי לא יליף מבן סורר דבעינן שיאמרו בנינו זה סו"מ ודלמא לאו אביו הוא ואמרתי כיון דהתורה האמינה לאב באם אומר בני הוא וא"כ הו"ל כשני עדים ועדיף מרוב והו"ל כודאי ולפ"ז גם כאן שפיר מומת על ידה דניהו דנימא גבי מקלל ומכה אביו דלמא לאו אביו ומיירי דלא הוחזק מפי האב או שהבן מכחיש ונאמן לגבי עצמו לומר שאינו אביו ויכול אדם לטעון נגד החזקה אבל עכ"פ אביה שפיר מומת על ידה דמיירי שהאב החזיק אותה שהיא בתו ושוב הו"ל כשני עדים לגבי עצמו ועדיף מרוב ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ח (ל״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.