שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ח (כ״ט)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושוב ראיתי דהיא ש"ס מפורש בתמורה דף למ"ד דאמרינן שם מודים חכמים לר"א באפרוח ביצת טריפה ע"ש בסוגיא מבואר דעוף טריפ' ודאי פסול ע"ש והוא ברור עכ"ל. והנה לפמ"ש אין ראיה מזבחים דעכ"פ טריפות דדרוס' ודאי פסול בעוף ג"כ וא"כ לא הי' יכול ר"ע לחלוק על טריפה והיה צריך לחלק בין טריפה דדרוס' לשאר טריפות וגם מתמורה דף ל"א הנ"ל אין ראיה דודאי מדרבנן פסול להקרב' אבל מה"ת אימא דלא נפסול אך לפמ"ש אתי שפיר בלא"ה דהרמב"ם מוציא מקרא דמן הבקר וכיון דשייך הקריבהו נא לפחתיך ע"כ דהוא בכלל טריפ' שאסור מה"ת לגבי מזבח וכמ"ש ודו"ק. ולכאור' יש לומר להיפך מהא דפריך בחולין דף כ"א וכי מתה עומד ומולק ועיין רש"י שנדחק דבטריפ' שייך דרך מליקה בכך ע"ש אבל אם נימא דטריפ' אינו פסול בעוף אתי שפיר דלכך לא מקשה אלא וכי מתה עומד ומולק. אמנם לפמ"ש רש"י אינו מוכח כלל. אך לפענ"ד מוכח מהא דאמרו בדף מ"ם שם כגון שהי' חצי קנה פגום ולמה לא אמר דהיה פגום עד משהו מסוף הסימן וגמרו בשחיטת הסי' וא"כ כלהו בהדדי קאתיא וע"כ דגם בעוף פסול בטריפ' וא"כ גם בשחיטת חוץ לא מחייב בכה"ג דלא חזיא לפנים ודו"ק היטב. ובאמת שלפמ"ש החינוך מצוה ע"ג בטעם טריפה שאינו נאכל שזה מפסיד למי שאוכלו בגוף ע"ש וכן נראה מהמדרשים א"כ באמת לגבוה לא יתכן זאת שהרי כביכול לא שייך אכיל' בגבוה וע"כ כתב הרמב"ם כיון דלהדיוט אסור אינו בדין שיהי' כשר לגבוה דהקריבהו נא לפחתיך וכיון שהבשר הלז אינו ראוי לפחת ולשר אף כי לגבוה אף שלא שייך בו אכילה מכל מקום הרי זה אינו ראוי שיעל' על שלחן מלכים ואף כי לממ"ה ונמצא שעיקר הפסול הוא בשביל דהתור' מיעטה טריפה רק דהרמב"ם נתן טעם זה כדי שלא תקשה דלגבוה לא שייך הטריפות ודו"ק היטב (ועיין לעיל מ"ש בזה) איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמרו במנחות דף ה' והלא דין הוא ומה בע"מ שאינו אסור להדיוט פסול לגבוה טריפ' שאסור להדיוט אינו דין שפסול לגבוה ומדחה זאת הש"ס ואם איתא לימא הקריבהו נא לפחתיך ואולי יש לומר דבאמת מצד דברי קבלה דהקריבהו נא לפחתיך לא היינו לומדין פסול לקרבן שאף אם עלה תרד דזה אינו רק דברי קבלה ומכ"ש לפי מה דמסיק דטריפ' שאינו ניכר דלא שייך הקריבהו נא לפחתיך כ"כ ולכך באמת למדין מקרא דמן הבקר אבל הרמב"ם נותן טעם דלכאור' לא שייך הטעם דאסור להדיוט משום הפסד לגוף וזה לא שייך לגבוה לכך אמר דמכל מקום פסול כיון דלהדיוט אסור שייך הקריבהו נא לפחתיך ולכך פסלתו התורה ומה גם דהכהנים משלחן גבוה קא זכו וא"כ שייך ג"כ ההפסד לכהני ד' ובזה י"ל פרפרת נאה הא דיליף מרישא של עולה ומקשו התוס' דנילף מכל קרבנות דמקריבין בשבת ולפמ"ש יש לומר דנקט עולה לרבותא דה"א דבעול' לא שייך כלל טריפות כיון דאינו נגלה הטריפות וגם לא שייך בזה דיש הפסד לכהנים דהא עולה לגבוה כלה כליל ואפ"ה טריפה פוסל בה ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.