שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ח (כ״ח)

והנה בשבת פרשת מקץ תרט"ו הגיעני מכתב מכבוד אבי מורי הרב הגאון מוה' ארי' ליבוש ני' ואעתיק לשונו רבו הימים אשר לא היה מצוי ד"ת בינינו ואמרתי להציע אשר עלה היום במצודת עיוני למצוא מקור לדברי הרמב"ם פ"ג ה"א מאיסורי מזבח שכתב וכן אם נולד בו אחד מסימני טריפות שאסור באכיל' הרי זה נפסל לקרבן וכתב הכ"מ נתבאר בפרק שקודם לזה דטעמא משום הקריבהו נא לפחתיך והאי טעמא שייך גם בעוף. והנה מלבד שזה תמוה דהא בע"מ ודאי שייך בו הקריבהו נא לפחתיך ואעפ"כ אין תמות בעופות אם לא מחוסר אבר אף גם דלא הוסיף משה דבר מדעתו ונראה ראיה ברורה להרמב"ם מש"ס זבחים דף פ"ה ע"ב ואם איתא נכשיר נמי בנרבע הואיל וכשר בעופות וא"כ אם נימא אם איתא דטריפ' כשר בעוף הו"ל לר"ע לאפלוגי גם אטריפ' דתני שם במשנה ולימא אם עלתה לא תרד שכן כשר בעוף וע"כ דגם בעוף פסול וז"ב.