שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ז (ו׳)

והנה בהא דמבואר בש"ע סי' כ"ז ס"ג בהג"ה דאפילו נתן לה בשתיקה ולא דיבר כלום והוא והיא אומרים שכוונו לשם קידושין מועיל והט"ז האריך שם לתמוה על המרדכי שהוא מקור דברי הרמ"א שכתב דאף דאמרינן ובכלם אף שאמרה בלבי היה להתקדש אינה מקודשת דהוה דברים שבלב היינו כיון דאתני לאו כל כמיניה דעקר תנאי אבל כאן לא גרע מגמר בלבו להוציא פת חטים והוציא פת סתם דאזלינן בתר מחשבתו והאי דמכר לעלות לא"י שאני התם דתלוי בדעת הלוקח וע"ז תמה הט"ז דמ"ש דשאני בלבי היה להתקדש דשם הוה תנאי הרי בקידושין דף נ' רצה הש"ס ללמוד מזה ודחי דשאני התם דאתני ולא יכול לעקור התנאי אלמא דמאן דס"ל דדברים שבלב לא הוה דברים הוא אף כשאינו עוקר ע"ש ובאמת בראשית ההשקפה עמדתי משתומם דלכאורה דברי הט"ז נכונים מאד דזה ודאי דדברים שבלב לא הוה דברים אף כשלא היה תנאי בפה. אך עיינתי בזה כמעט רגע ולפענ"ד דברי המרדכי ברורים דכבר נודע מ"ש הרשב"א בחידושיו לקידושין שם דהא דדברים שבלב לא הוה דברים היינו כשהן סותרין למה שבפיו כגון בהאי דזבין והיה בלבו שיעלה לא"י וכן בהך דבלבי היה להתקדש אבל כל שהדברים שבלב אין מבטלין דברים שבפה ומעשיו רק שמקיימין כנזיר שאמר שכוון למי שעובר לפניו פשיטא דדברים שבלב הוה דברים ע"ש ולפ"ז כל שקידש בסתם ולא אמר ענין קידושין ואומר שבלבו כוון לשם קידושין למה לא יועיל וא"כ דברי המרדכי אתי שפיר דבכאן מועיל וזהו שמחלק דשאני הך דהי' בלבי כיון דאתני לא יכול לעקור והיינו דשם סותר למה שהתנה והא דהש"ס דחה דשאני התם דהוה תנאי היינו דהש"ס קאי להך דמכר ע"מ שיעלה לא"י דאמר רבא דדברים שבלב לא הוה דברים ושם הוה ג"כ סותר את מעשיו שהרי מכר סתם רק שבלבו הי' ע"מ לעלות לא"י וע"ז רצה הש"ס ללמוד מהך דבלבי וע"ז מחלק דשם היה התנאי בפה בפירוש לעקור מה שבלבו ול"מ משא"כ כאן דאינו תנאי בפירוש רק שבסתם מכר ולא התנה ע"מ שיעלה לא"י אבל לא התנה בפירוש היפוך דברים שבלב ובזה לא קיי"ל כהך דחי' וכל שהדברים שבלב סותרין למעשה המכירה אף שמכר סתם ל"מ אבל כל שלא היה כאן מעשה המתנגד ואדרבא דברים שבלב מסכימים עם מעשיו פשיטא דדברים שבלב הוה דברים וז"ב ופשוט וא"כ שפיר כתב המרדכי דשם לאו כל כמיניה לעקור התנאי והיינו משום דשם גרע טפי דסותר למה שבפה: ובזה מיושב מ"ש שם הט"ז דלהמרדכי מאי פריך הש"ס מהך דאמר לשליחו הבא לי מן החלון דשם היה בלי תנאי דאף שאמר מן החלון מכל מקום לא מיעט ממקום אחר שהרי לא אמר לי' מהאי תרמי' ומהאי לא תרמי' כדאמרו בב"מ דף מ"ב גבי רשות הנה לפמ"ש אין קושיא כיון דעכ"פ דברים שבלבו סותרין להפה דהרי בפה אמר סתם מן החלון ולא פירש מאיזה כיס אף שבלבו היה מכיס זה דוקא מכל מקום לא מועיל ושפיר מדמה.