אמנם נראה דבאמת גוף קושית הר"ן לכאורה ל"ק כמ"ש הרא"ה ובגליון שם דהא בכהן ונמצא לוי א"כ גוף הענין נשתנה ממה שהיה ואיך שייך דהוה כאילו אמרה הריני כאילו התקבלתי והא נשתנה דאין זה אותו איש שנתקדשה לו וצ"ל דעיקר קושית הר"ן מעני ונמצא עשיר או להיפך וס"ל להר"ן דבזה שייך לומר כסבורה שהוא עני גדול ואינו כן או להיפך וא"כ ע"ז שייך לומר דכל שאמרה בלבי הי' להתקדש הוה הקפדה שלה להנאתה והמעיין בר"ן ימצא דלא מזכיר בתירוצו רק עני ונמצא עשיר ולפ"ז בשאר תנאים כגון כהן ונמצא לוי וכדומה ל"מ מחילה אף שלא אמרה בלבי הי' להתקדש וא"כ שפיר נקטה המשנה דבכלן אעפ"י שאמרה בלבי היה להתקדש דהיינו בכל אותן ולא שייך מחילה אף שאמרה בלבי היה להתקדש ל"מ ומכ"ש כשלא אמרה כן דל"מ ובאמת בעני ונמצא עשיר דוקא כשאמרה בלבי היה להתקדש וז"ב. ובזה אמרתי זה רבות בשנים בהא דאמרו ביבמות דף פ"ט סיפא ה"ט דאמרו קידושי טעות הוה ופריך רישא נמי נשואי טעות הוה והקשו בתוס' דהא ברישא לא שייך זאת דאין תנאי בנשואין.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.