שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ז (י״ד)

והנה בתחלה אמרתי אחרי שלא הי' ביאה עוד א"כ מהיות טוב למה לא יקדשנה שנית. אך אח"כ נתיישבתי ואמרתי דא"צ לקדשה שנית והנה מה שאמר המופלג הנ"ל כיון דראתה תחת החופה בעת שקדשה ונדמה לה שכלו זהב א"כ לא סמכה דעתה דלא מוזכר בש"ע רק שדרך לכסות פני הכלות הצנועות וא"כ כאן שראתה אפשר דשייך לומר דלא סמכה דעתה. ואני אמרתי דאין הכוונה דמכסין כדי שלא תראה רק שנהגו עכשיו שמכסות פני הכלות ואין מדקדקין במה מקדשה אם בפרוטה או בתרקבא דדנרי כמ"ש הרשב"א בתשובה הובא בב"י שם וא"כ עיקר הענין הוא שאינן מקפידות במה מקדש אותן ועיין ח"מ שם ס"ק ז' ע"ש בסי' ל"א: עוד אמרתי כיון דעכשיו אין שכיח כ"כ שיהיה הטבעת כלו זהב רק שהוא מוזהב ואף שיש מעט שכלו זהב מכל מקום נראה לפענ"ד כיון דהוא לא אמר התקדשי לי בטבעת של זהב כלו וגם העדים לא אמרו שהוא כלו זהב אף שנראה להם ולה שכלו זהב אין בו חשש וע"כ לא מוזכר בתשובת מיימוני הלכות אישות סי' כ' רק באם העדים אמרו לה שהוא של זהב יש לומר דהיא אעדים קסמכא אבל כל שלא אמרו לה דבר אף שנראה לה שהוא של זהב הו"ל דברים שבלב וכמ"ש בשו"ת תשב"ץ דחיישינן לקידושין וכמבואר בב"י וש"ע בהג"ה סי' ל"א שם וכן מצאתי בשו"ת מיימוני שם סי' י"ט בסופו במעשה שהיה שם שאחד קדש בטבעת והיה בחזקת זהב קרוב לשנתיים ואח"כ נודע ע"י צירוף שהיה נחשת וביאר שם דאף בנמצא מנה חסר דינר או שהדינר היה של נחשת דאינה מקודשת שאני התם דהמנה הוא מאה דינר של כסף והו"ל כמפרש אבל הכא כשאמר התקדשי בטבעת זה מי קאמר בטבעת זהב בטבעת סתם קאמר יש מהם של כסף ויש מהם של נחושת ויש מהם של אלמוג ובכל ענין מקודשת ובלבד שיהיה בה שו"פ יעו"ש וא"כ מכ"ש כאן דע"פ רוב הטבעות מוזהבות ואינם כלם זהב לגמרי וא"כ פשיטא דכל דלא אמרו העדים או המקדש לה התקדשי בטבעת של זהב לגמרי דמקודשת וגם המהר"ם מרוטנבערג שם סי' כ' מודה בזה ואינו חולק רק בא"ל העדים שהוא של זהב ונמצא נחושת יעו"ש וגם שם משום שהוא של שני מינים אבל כאן כיון שהוא מוזהב בפנים ומבחוץ ניכר עדיין שהי' מוזהב לא חשוב שני מינים וגם כיון דע"פ הרוב אינו זהב כלו שוב הו"ל לגמרי כהך דשו"ת מיימוני סי' י"ט ועדיפא מינה דעכ"פ אינו רק מיעוט שהן זהב לגמרי. עוד נראה לי דבר חדש דכיון דזה ודאי דאף במקדש בטבעת של זהב ואמרו העדים שהוא זהב ונמצא נחושת קי"ל בש"ע להחמיר דצריכה גט ולפ"ז שוב לא שייך לומר דלא סמכה דעתה דע"כ לא אמרינן דלא סמכה דעתה רק במקום דאם נימא דלא סמכה דעתה שוב לא תהיה מקודשת כלל אמרינן דלא סמכה דעתה אבל לדידן דמחמרינן דמ"מ מקודשת מספק וצריכה גט א"כ עכ"פ תצטרך גט וגם אם תתקדש שנית לא יהיה לה אלא מנה ואף ביש עדים שלא נבעלה כל שנכנסה לחופה אין לה אלא מנה כמבואר באהע"ז סי' ס"ז א"נ למה תקפיד ואדרבא תגרע לה ואנן סהדי דאם היתה יודעת הדין דצריכה גט ותאסר לכהונה שוב בודאי לא היתה מקפדת ובודאי סמכה דעתה דמה תועיל בזה כנלפענ"ד ואף שאין לי סמך לזה עדן מ"מ לענין הדין א"צ לזה ורק כמ"ש למעלה דבלא"ה היא מקודשת כנלפענ"ד ברור.