והנה מצאתי בשיטה מקובצת בכתובות דף י"ט בהא דאמרו ר"א אמר לעולם בעדים וכו' כיון דעולה הוא וכו' והביא בשטה שם בשם הר"מ שהקשה דאמאי לא מוקי במלוה רק דלא נאמן משום דאין אדם משים עצמו רשע שישהה שטר אמנה בתוך ביתו והיא תמוה לפענ"ד דלענין שיפסיד ממון לא שייך אין אדם משים עצמו רשע וכמ"ש במודית ששמשתו נדה דמפסדת כתובתה ובאומר שגנב וגזל וצ"ע וביותר אני תמה על התירוץ של הרא"ש שם שכתב דדוקא עדים אינם נאמנים דאין עושין בזה שום טובה משא"כ המלוה דסבר לעשות תשובה ועושה טובה בזה שלא יקבל חבירו ממון שאינו חייב לו ע"ש והיא תמוה דלמה לי הטעם שעשה תשובה תיפוק ליה דאף באינו עושה תשובה סגי באומר גנבתי וגזלתי אף שאינו רוצה להשיב נאמן לענין זה שישלם לחבירו מה שהודה שגנב וגזל וכן בעדים שהודו שהוזמו והוכחשו אף שאינן נאמנים להיות רשעים מ"מ צריכים לשלם כמבואר בחו"מ סי' ל"ח וע"כ דברי השיטה תמוהים וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ו (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.