ומצאתי בב"ח החדשות שכתב ג"כ כסברת הרשב"ש ע"ש בסי' פ"ד ונסתייע מדברי בעה"ת האלו אבל לפמ"ש אינו מוכח כלום וגם דברי בעה"ת לא ראיתי במקומם. שוב אחר החיפוש והיגיעה מצאתי דברי הבעה"ת והוא בשער אחד ועשרים (וט"ס כ"ה וצ"ל כאן בחלק השני סי' ג') בסופו ושם מבואר בהדיא כמ"ש דלענין ממון משים עצמו רשע והביא מגנבתי ופתיתי את בתו דמחויב לשלם וא"כ אדרבא משם ראיה דגם לענין נאמנות דאיסור אין אדם משים עצמו רשע רק לענין ממון יכול לחייב עצמו ודברי הרשב"ש צ"ע וגם דברי הב"ח שנסתייע מהבעה"ת הנ"ל ולא ראה דברי הבעה"ת במקומו וע"כ דבריו תמוהין ומ"ש הרשב"ש מהך דמברכתא חביטו ליה אין ראיה דשם מלקינן לי' על לא טובה השמועה דהא עכ"פ חשוד על העריות ועיין שיטה מקובצת שם ודו"ק. שוב ראיתי בברכי יוסף סי' ל"ד בחו"מ שהעיר על הרשב"ש הנ"ל ונהניתי ועיין בשו"ת רשב"א המכונה תולדת אדם סי' רל"א:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.