שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ה (ה׳)

ובאמת בגוף דברי הר"ן דאמר דהוא מסל"ת צ"ב דהרי אמרו בגיטין דף כ"ח ע"ב דבמלתא דשייכא בה עבידי לאחזוקי שקרייהו וא"כ הצדוקים שחולקים על דברי חכמים וא"כ בזה לא שייך מסל"ת דהא הם מתפארים בשקריהם שבדו להם דדם טמא ישלים לדם ירוק ומיהו כיון דא"ל דמתייראות מן הפרושים שוב עכ"פ חינם מתפארים בזה ונאמנת במסל"ת. מיהו בלא"ה יש לחלק דדוקא בעדות עגונה דהיה איסור תורה הוא דאמרו דכל דשייכי בגווה אינם נאמנים ולא באיסור דרבנן ועיין באהע"ז בב"י סי' י"ז שמביא תשובת הר"ן על האשה שהלך בעלה למונפלייאר והמיר שם והאשה שלחה שליח עכו"ם לחקור שם ולהביא לה כתב מגזבר הקצר אם הגיע שם וכתב הר"ן ודברי השליח אינם אצלי דברי מסל"ת כלל כיון דשייך בגוה וכדאמרו דבמלתא דשייכא בגוה אינו נאמן וגוי זה ג"כ אפי' שאין שכירותו תלוי בדבריו עביד הוא לאחזוקי ע"ש והנה מזה מבואר דאם הי' ישראל כל דלא בעי מסל"ת היה כשר לפי שאין השכירות תלוי בדבריו ומשמע דאם היה תלוי פסול משום שהוא נוגע והנוב"י האריך בזה דנוגע כשר לעדות אשה ומכאן משמע שלא כדבריו ולא שייך בזה לומר מתורת נוטל שכר כדי להעיד פסיל לי' הר"ן דזה לא שייך בגוי כלל וצ"ע: