והנה ענין הבחנה אם יש בו איסור דאורייתא הנה לרבא ודאי דאינו רק חשש דרבנן אבל לשמואל יש לומר דהוא מן התורה או דאינו רק אסמכתא בעלמא ועיין ב"ש סי' י"ג ס"ק א'. והנה לכאורה הי' נראה לי ראיה ברורה דהוא מן התורה דהרי ביבמות דף מ"ח דרשב"א אומר דצריכה להמתין צ' יום משום דכתיב ירח ימים ירח שלשים וימים שלשים ואח"כ שלשים וכתבו הרמב"ם בפ"ח ממלכים וביאר הכ"מ אף דרבינא אקשי עלי' מ"מ פסק כן משום דצריכה להמתין צ' יום משום הבחנה הרי דהבחנה דאורייתא אך נראה דבאמת אין ראיה מזה דיש לומר דגזירת הכתוב הוא רק לדידן דצריכה להמתין משום הבחנה פסק רבינו כן משום פשר אבל לעולם אימא לך דגזירת הכתוב הוא וכמו דנחלקו התנאים ולחד מ"ד צריכה להמתין ק"כ יום וקצת ראי' להיפך מהך דיהודה דבא על תמר וחשבה לזונה והא הוא קיים המצות דשמרו בני יעקב התורה וא"כ היה צריך הבחנה להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ואז היו כלם ב"נ וע"כ דאינו רק מדרבנן ואז לא נגזר וכעין זה כתב הט"ז ביו"ד סי' קצ"ב לענין חשש חימוד אך יש לומר כיון דאמרינן דזונה לא שייך החשש דמתהפכת שלא תתעבר ואף דחיישינן שמא לא נתהפכה יפה זה ודאי אינו רק חשש דרבנן ושפיר לא חשש יהודה ע"ז ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.