שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (ג׳)

והנה הרמב"ן הקשה דלמה תפס הש"ס בטעמים על הבחנה ולא אמר בפשיטות משום גזירה דאסור שמא תהיה מעוברת חבירו דאסיר משום דחסא וכדומה ולכאורה דבריו תמוהים דא"כ גר וגיורת מא"ל דלא שייך מעוברת חבירו וכבר תמהו בזה האחרונים ולפמ"ש א"ש דהנה לכאורה צריך ביאור דאכתי קשה מה מקשה מגר וגיורת דהא בהא דמבואר בש"ע סי' רס"ח ס"ו דכותית שנתגיירה והיא מעוברת בנה א"צ טבילה כמ"ש שארי הגאון בעל דגול מרבבה שם דהיינו דוקא אם ידעו הב"ד בשעת טבילה שהיא מעוברת אבל אם לא ידעו הב"ד שהיא מעוברת תלוי באשלי רברבי ע"ש שלא ביאר הדברים ולפ"ז עכ"פ צריך הבחנה למען נדע אם סגי בהטבילה הלז שנטבלה אמו דאם לא ידעו שהיא מעוברת צריך התינוק טבילה שנית בפ"ע וצ"ל דזה דוקא אם עובר לאו ירך אמו וא"כ צריך טבילה בפ"ע רק דחציצה לא מקרי אבל כל שלא ידעו הב"ד לא נתכוונו להטביל הולד לשת קדושת ישראל אבל אם עובר ירך אמו והרי הוא כאבר מאבריה א"כ אותה הטבילו לשם טבילה וסגי גם לולד דכל אבריה נטבלו וז"ב ואף דכתבו התוס' בב"ק ובכמה מקומות דלענין טריפות חיות בפ"ע יש לה וכ"כ הרשב"א היינו אם הוא חי אבל כל שעדן הוא בתוך מעי אמו פשיטא דכאחת מאבריה נחשב וז"ב ולפ"ז רבא לשיטתו דס"ל עובר ירך אמו ושפיר פריך לשיטתו למה צריך גר וגיורת טבילה אבל הרמב"ן שפיר מקשה על שמואל דאפשר דלא ס"ל דעובר ירך אמו א"כ בגר וגיורת בלא"ה צריך טבילה וכמ"ש ודו"ק. אמנם בפשיטות יש לומר דמשום זה לא שייך הבחנה דנוכל להטביל הולד בפ"ע. והן נסתר מחמתו דברי האבני מלואים שנית והנה התוס' ביבמות דף ל"ז הקשה בד"ה רוב דלמה לא תצטרך האשה עוד להמתין שלשה ימים דלמא לא נקלט הזרע עד שלשה ימים וכתבו דכ"כ לא היה משתהא הכרת עובר של ראשון עד שליש ימיה מן השני ע"ש והקושיא מפורסמת בשם המאה"ג מטרטקיב דתינח כל הנשים יבמה מאי איכא למימר דיבמה הא יש חשש כרת דשמא לא נקלט הזרע והנוב"י הביא קושיא זו ונדחק ואני רבות כתבתי בחידושי וכעת נראה דלכאורה צ"ב הא הרוב הוא שנקלט תיכף ולמה נחוש וצ"ל דהו"ל דשיל"מ דנוכל לבא על הבירור בעוד שלשתו ימים ואף דלפמ"ש הצל"ח לא שייך זאת דיכול לבעול היום ומחר ולא שייך דשיל"מ מכל מקום נוכל לומר דכיון שהוא דשיל"מ במקצת חששו להבחנה ואסרו שישאנה ושוב לא שייך סברת הצל"ח ולפ"ז הא מבואר בסי' ק"ב דכל שיש ספק אם יבא לידי היתר ל"ש דשיל"מ ולפ"ז הא ביבמה ספק שמא באמת היא מעוברת ולא תבא לידי היתר שוב ל"ש דשיל"מ. אמנם יש לומר דגם בשאר נשים כיון דאסרו מעוברת חבירו שוב לא הוה דבשיל"מ דהא כל שיש לחוש שמא תהיה מעוברת שוב אסור לשאנה ולא שייך דשיל"מ שאין היתר בבירור ודו"ק.