שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (כ״ו)

ובזה ממילא ג"כ מיושב מה שתלו האיסור בה דבאמת הוא הי' מותר לשמש במוך ואי משום חשש מיעוט הא כל דאי אפשר בענין אחר לא חש ר"מ למיעוט אבל לגבה שאינה מצווית על פר"ו למה תנשא וז"ש הלכה כר"מ בגזירותיו דהוא חשש אף למיעוט ודו"ק. שוב ראיתי בהפלאה בכתובות שהרגיש בזה כלאחר יד דלר"מ למה לא תשמש ע"י מוך וכתב דלא התירו לכתחלה א"נ שמא הבעל אחר לא ירצה שתשמש במוך ודבריו דחוקים כיון דלר"מ כל המניקות משמשות במוך למה לא נתיר בזה ולגזר עליו גזירה חמורה כ"כ והפוסקים החמירו שלא נחוש לקלקול הבחירה וכל הגזירות שהחמיר בזה הא זה הוה כדיעבד גם מ"ש שמא הבעל לא ירצה דבריו תמוהים דהא לפירוש ר"ת הבעל אינו משמש במוך רק היא מכנסת מוך אחר תשמיש ואם בכל מניקה אמר ר"מ כן פשיטא שאדעתא דהכי נשאת וא"כ לא יוכל הבעל לכופה ודו"ק היטב. והנה בהא דאמר רנב"י הן הן דברי ב"ש הן הן דברי ב"ה רשב"ג אומר אני אכריע לדברי האומר כ"ד חדש מותרת להנשא בכ"א וכו' והקש' בשו"ת נוב"י דהא לב"ש לא משעבדא כלל להניק וא"כ למה לא תנשא וראיתי בא"מ שהביא דברי השיט' מקובצת בכתובות שכתב דרנב"י ורשב"ג נחלקו אם ב"ש וב"ה קאי לענין הנשואין או לענין שיעור היניקה ע"ש וא"כ ב"ש וב"ה לא פליגי רק בשיעור היניקה רק דלדידן מפרשינן דאליבא דידן כ"ד חדש שיעור היניקה בכ"א סגי שלא תנשא ע"ש. ונפלאתי על השיט' מקובצת ועל הא"מ שבמחכת"ה נעלם מהם התוספתא פ"ב דנד' שאמרו שם מניק' שמת בעל' הרי זו לא תנשא עד לאחר כ"ד חדש דברי ר"מ ר"י אומר י"ח חדש רנב"י אמר ב"ש אומרים עשרים וארבע' חדש ב"ה אומרים ח"י חדשים רשב"ג אומר לדברי האומר כ"ד חדש מותרת להנשא בכ"א חדש וכו' והנה מבואר דקאי לענין נשואין שנחלקו ר"מ ור"י. הן אמת דהלשון של רשב"ג אינו מובן דאם ב"ש וב"ה נחלקו לענין נשואין איך אמר רשב"ג כ"א או ט"ו חדש. אך באמת בש"ס הגירסא דרשב"ג הכריע כן ואמר אני אכריע ואף דבשאלתות פרשת וירא הגירסא אני אפרש לפמ"ש משמע יותר כלשון הש"ס אני אכריע וכמ"ש.