שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (כ״ב)

והנה בגוף הדבר שצריך נדוי להרמב"ם נראה לפענ"ד דהוא משום דאם נימא דא"צ לנדות א"כ כל אחד יעבור על תק"ח ולכך הצריכו לנדות ומכאן קשה לי על הפר"ח ביו"ד סי' ל"ט ס"ק ד' לענין מה שמבואר דאם נאבד' הריאה נחלקו הפוסקים דיש שסוברים דכשר' בלי בדיקה ויש סוברים דאסור' ומטעם דאל"כ יתבטל תקנת חכמים וכתב הפר"ח שם דאין זה כלום דלא נחשדו ישראל לעבור בשאט בנפש ולפ"ז יקשה אמאי הצריך נדוי והא לא שכיח שיעברו מיהו יש לחלק דשם נאבד' ולכך לא חיישינן שמא יאבד' בידים משא"כ כאן דעבר ונשא שפיר חיישינן ובלא"ה יש לומר דשם הרוב מעיד דכשרים הם מיהו יש לומר להיפוך דאדרבא בשביל דרוב כשרים הם יש לחוש טפי דיאבד' בידים ויסמוך על הרוב דבהמות דכשרים הם וע"כ נראה לפענ"ד עיקר כמ"ש אח"כ הפר"ח דאם יאבדנ' בידים יהי' אסור לכך לא חיישינן שמא יאבדנה בידים ולכך כאן צריך נדוי ובברח ערוקי' מסתעי' מיהו גם שם יש לחוש שמא יערים וישליך הריאה ויאמר דשכח ועיין ביצה י"ז דבשבת חיישינן אף בדרבנן וצ"ע בזה וע"כ לדינא העיקר דבדיעבד יש לסמוך על דברי הרמב"ם בכהן דא"צ לגרש רק מנדין אותו דיהיה בורח ועכ"פ הבחור הוא בחור שלא כהלכ' והוא חייב נדוי מפני שעבר על דברי חז"ל דהצריכו נדוי וגם החציף נגד המורה והלך וקידש ודו"ק היטב. שוב ראיתי בשו"ת הרא"ש כלל נ"ג סי' ה"ו שדעת הרב השואל להרא"ש הי' שאדרבא בנשאת תוך ג' חדשים להבחנ' יהי' קיל מקידשה שבנשאת כבר נתקלקל ההבחנ' שאפשר שהיא כבר מעוברת ונתקלקל ההבחנ' משא"כ בקדשה דלא נתקלקל ההבחנ' יהי' חייב לגרשה והרא"ש נדחק דגם בנשאת יש לומר דשמא לא נתעברה עדן ושייך ההבחנ' ולפמ"ש אתי שפיר דממנ"פ אם כבר נתעבר' שוב שייך חשש מעוברת כיון שאתה מחזיק שכבר נתקלקל ההבחנה ואם לא נתעבר' עדיין בודאי שייך ההבחנ' משא"כ בקדשה ולכך נקט קדשה דוקא ודו"ק היטב: