שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (ט״ו)

והנה נשאלתי באשה אחת שלא שלמו לה ימי ההבחנה ונזדמן לה אחד שרצה בה ונשאלתי אם מותר לשדך עמה עכ"פ ולהנשא אחר כלות ימי ההבחנה והנה באמת מבואר בב"י ובש"ע ס"א דמותרת לעשות שידוכין ולא אירוסין ומפני כי זה דרכי לעיין במקור הדין ראיתי כי הב"י כתב שברא"ש כלל ג' סי' א' ובתה"ד סי' רמ"ז מבואר דמותרת לשדך ועיינתי בשו"ת הרא"ש וכפי הנראה סמך הב"י על מ"ש הרא"ש דתשבע שלא תנשא אלא למשודך שלה הרי משמע דמותרת לשדך. אבל לפענ"ד יש לדייק להיפך שדברי הרא"ש סובבים על מ"ש ואי משום שקפצו עליה אנשים בשביל זה אין לעקר תקנת חכמים ואפשר דתשבע שבועת התורה רק שתנשא למשודך שלה והיינו שכפי הנראה הוה העובדא כעובדא דמייתי בכתובות דף כ"ב שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה אנשים הרבה וכאן ג"כ היתה מתייראה האשה שכל שאינה משודכת לאיש יקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים וגם עפ"י עכו"ם רצו לכופו אותה לזה כתב שכיון שאפשר לה שתשבע שלא להנשא אלא למשודך כשם שאם נשאת אסורה לאחרים כמו כן תאסר ע"י שבועה לאחרים והיינו שבאמת לא נשתדכה רק שכל שנשבעת שלא תנשא רק למשודך שלה והיינו ע"י שידוכין שוב לא יוכלו לכופה שתנשא להם בלי שידוכין ומכ"ש ע"י זנות וגם בעכו"ם אין כופין להנשא רק למשודך שלה וזה שכתוב ואף אם כופה אותה אחר ע"י גוים שתנשא לו בדיני ישראל היו כופין אותו להוציא כדי שלא תבעל לאסור לה או שתדירם הנאה שלא תשאנה שלא בטובתה והיינו או שהישראל היו ידם תקיפה להוציא מה שאסור ע"פ ד"ת והגוים לא היו רוצים לכפות מה שהוא נגד הד"ת או שהעכו"ם היו חובטין ואומרים עשה מה שישראל אומרים לך.