והנה בהא דאמרו בשבת דף קכ"ז מעשה בריבה אחת שפדאה חסיד אחד ולערב השכיבה תחת מרגלותיו ושאל לתלמידיו במה חשדתוני ולכאורה קשה דכיון שפדאה והרי שבויה צריך להמתין שלשה חדשים משום הבחנה וחלילה לחשוד אותו שעבר על איסור דרבנן ולשמואל דיליף מקרא דוהיו לזרעך אחריך משמע דהוא מן התורה. אמנם נראה דר' יהודה ס"ל בכתובות דף ל"ג דשבויה קמנטרא נפשה ובקדושתה קיימא וא"כ כאן שהיתה שבויה לכך לא שייך איסור הבחנה ומה יקרו בזה דברי רש"י שפירש דכל היכא דאתמר מעשה בחסיד אחד הוה ר"י ב"ב או ר"י בר' אלעאי ודקדק זקני הגאון בעל מג"ש דלמה פירש"י כן דוקא באותו מקום וע"ש מה שהביא בשם המג"ש דבר נחמד וגם הוא כתב בזה דבר נחמד ולפמ"ש אתי שפיר דהא ר"י בר אלעאי הוא סתם ר' יהודה המוזכר במשנה ועיין שבת דף ל"ג ולפ"ז ר"י לשיטתו דס"ל דבשבויה לא שייך הבחנ' ודו"ק היטב כי הוא כפתור ופרח:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.