שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ג (ד׳)

והנה דרך אגב אומר במה דשאל אותי הרב החריף ושנון מוה' יצחק שמעלקיש ני' בהא דאמרו ספק מבעוד יום נדמעו וספק משחשיכה וע"ז הקשה דלפמ"ש הר"ש וגם התוס' ביבמות דף פ"ב ועיין מג"ש שם דבשתי קופות לא שייך חזקת איסור כיון דהאיסור בפ"ע וההיתר בפ"ע וכשם דיש לההיתר חזקת היתר כמו כן יש להאיסור חזקת איסור ע"ש אבל בקופה אחת לא שייך חזקת היתר דהא נתערב היתר באיסור ע"ש בר"ש פ"ז דתרומות ולפ"ז כאן לא שייך לאוקמא בחזקת היתר כל שנדמע ולמה לי דוקא שספק שמא נדמע ביום אפילו לא נדמע רק משחשכה לא שייך חזקת היתר. והשבתי בזה דבאמת לשון נדמעו משמע שנתערב עכ"פ ברוב וא"כ ל"מ לפמ"ש רש"י בפירו' השני דמיירי בטבל וטבל הו"ל דבר שיש לו מתירין ולכך לא בטל אלא אף בתרומה דלא הוה דבר שיש לו מתירין דאינו מצוה לאתשולי מכל מקום בערוב הו"ל דבר שיל"מ ולכך ל"מ ביטול. ולפ"ז נראה לפענ"ד דלא שייך בזה לומר דכל שנדמע לא שייך חזקת היתר דזה אינו דהא באמת בטל ברוב ורק דהו"ל דבר שיל"מ ולפ"ז כל ענין דבר שיל"מ הוא משום דכל שעומד להיות מותר מקרי מב"מ ולא בטל כמ"ש הר"ן וא"כ עכ"פ חזקת היתר ודאי דשייך בזה דלא שייך לומר שגם התרומ' יש לה חזקת איסור דז"א דממנ"פ שוב יבטל ברוב וע"כ משום דסופה להיות מותר אתינן עלה ושוב לא שייך חזקת איסור עכ"פ והבן בדברים כי זו סברא חדשה ונכונה דבדבר שיל"מ בודאי שייך חזקת היתר ודו"ק: