שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״א (ג׳)

והנה במנחת יהודא פ' חיי שרה שנדפס עם חידושי בעלי התוס' על התור' ראיתי שהקש' במ"ש בתול' ואיש לא ידע' וע"ז הקש' דמה רבותא הא אף אם איש ידע' לפירש"י דהית' פחות' מבת ג' שנים א"כ היו בתולי' חוזרים ורש"י פירש בתול' ממקום בתולים ע"ש שהניח בקושיא ולפענ"ד לק"מ דהרי מסיק בנד' דף מ"ה דבתולים מיזל אזלי ואתו וא"כ שוב כל שמיזל אזיל אינ' כעת בתול' דהני אחריני נינהו וע"ז אמר' תור' בתול' שהיא בתול' כאשר הית' מעת הליד' ואיש לא ידע' וז"פ. אך אי קשיא הא קשיא דמה קמבעיא בנד' שם אי אתצדי הוא דלא מתצדי דא"כ למה כתיב בתול' הא הית' פחות' מבת ג' ואף אם ידע' איש לא מתצדי הבתולים ולפירוש רש"י בתשוב' שהביאו התוס' שם דל"ש דמתצדי אבל אי מתצדי תו לא הדרי הוה ניחא אבל לפירש"י קשה וצריך לומר דהש"ס דילן חולק וס"ל דרבק' הית' אז נער' וכדאמרו ביבמות דף ס"א ע"ש ודו"ק: ודרך אגב אומר במ"ש הרמב"ם פט"ז מא"ב דבעל ולא קידש אינו לוק' ויש להסתפק אם הביא' עצמ' הית' הקידושין אם לוק' כיון דבא בב"א ולכאור' יש ראי' מהא דאמרו בכתובות דף ל"ה אי כר"י קשיא ממזרת והקשו כלם על הרמב"ם דהא שם בבעל ולא קידש מיירי דהרי יש להן קנס ואם נימא דבעל וקידש בב"א לוק' יש לומר דהרי הש"ס מוקי בקידושין דף מ"ו דבפית' לשם אישות מיירי קרא וא"כ שוב הוה בעל וקידש והא דיש קנס אף שקידש יש לומר דמיירי בקטנ' או נער' שיש לה אב ואינ' יכול' להתקדש בלי רשות אבי' ומיהו שוב לא מקרי קידושין כיון דיכול למחות וצ"ע בזה. אמנם נרא' דכיון דאם לא היה מוח' היו הקידושין קידושין שוב הו"ל ח"מ שוגגין דפטור דהא היה מקום שיתחייב מלקות ושפיר אמר דלר"י ניחא משא"כ לר"ל ודו"ק היטב: ובזה מיושב מה שהקשו הקדמונים בהא דפריך לר"ל מאן תנא דפליג עלי' דרנבה"ק ואמר אי ר"מ אי ר' יצחק והקשו הא לר' יצחק קשיא ממזרת ועיין רש"י מ"ש בזה ולפמ"ש יש לומר דבאמת ממזרת אינו חייב מלקות ואף דח"מ שוגגין פטורין ג"כ לר"ל מכל מקום יש לומר דר"ל לא מוקי בפית' לשם אישות ואין לפני הש"ס קידושין לעיין בזה ובזה מיושב ג"כ מה דלא מקשה מממזרת על אלו הן הלוקין ועיין תוס' דף ל"א ע"ב ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק: