שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל׳ (ו׳)

אמנם זה דחוק. והעיקר נראה דבאמת האבעיא דפרוצה ביותר דהחשש על הבנים כדאמר שם דאשה מזנה בניה כשרים רוב בעילות אחר הבעל וע"ז בעי פרוצה ביותר מהו זה ודאי דלא קאי משום כהונה דהוה זונה ולישראל אינו רק חשש לכתחלה וכמ"ש ה"ה אבל הך דפרוצה ביותר מה דחיישינן להבנים זה אף בישראל ומשום דלא שייך בזה רוב בעילות אחר הבעל ולא מיירי בכהן דלכהן ודאי אסורה משום חשש זונה וז"ב ופשוט ומעתה התוס' דגרסו כמו שהוא לפנינו דרוב בעילות אחר הבעל ומוקי בקלא דפסיק וא"כ גם לענין הבנים פירשו כן ובאמת לענין הבנים אי אפשר לפרש דקאי לכהונה דא"כ איך יתפרש הך דפרוצה ביותר ולכך הקשה המהרי"ט על התוס' ובאמת לפי גירסת המהרש"א בתוספות אתי שפיר דברי התוס' אבל המהרי"ט היה לו הגירסא כמו שהוא לפנינו הגירסא בתוס' וכמ"ש המהרש"ל שם בח"ש אתי שפיר קושית המהרי"ט על התוס'. שוב ראיתי בב"ש סי' ד' ס"ק כ"ו שכתב דמהרי"ו כ' דסוגיא דסוטה מיירי לענין חשש כהונה וחוששין להו לבנים הכל מיירי לכהונה ודבריו תמוהים ומצאתי בנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' ב' שהאריך בזה לתמוה דאיך אפשר לפרש לענין הבנים והא האבעיא שם ע"כ דלישראל קמיירי ולפמ"ש למעלה יש לפרש גם לכהונה אף שדחוק מכל מקום הדבר דחוק ומוקי אנפשיה להדר פני זקני המהרי"ו ז"ל ודו"ק ועיין בבית מאיר שהאריך ג"כ דברי הב"ש הנ"ל ואכ"מ להאריך אחר כמה שנים מצאתי במהרי"ט חלק יו"ד סי' מ"ט שהביא ג"כ הך דדומה ובת דומה והביא מחלוקת רש"י ותוס' ע"ש: