שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל׳ (י״ב)

אחר זמן רב בשנת תרי"ג ט' טבת למדתי באהע"ז סי' ד' ובהגיעי למה דנחלקו הפוסקים בפרוצ' ביותר אם שייך רוב בעילות הלך אחר הבעל לענין ישראל שיהי' הולד ממזר לפענ"ד ראי' ברור' לרש"י דגם באשת ישראל כל שפרוצ' ביותר לא שייך רוב בעילות אחר הבעל מהא דאמר בפסחים קח לך אשת זנונים והוליד לך בנים זנונים ופירש"י שתלד לך בנים זנונים ספק לך ספק של אחרים וכן אמרו שם אח"כ ומה אתה שאשתך זונה ובניך זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן או של אחרים והדבר תמוה דהא רוב בעילות הלך אחר הבעל ובמהרש"ל שם הרגיש בזה וכתב בשביל דזקן הוה לא תלינן בבעל והוא תמוה דלא מצינו חילוק בין זקן לשאינו זקן וע"ש במהרש"א בח"א שהרגיש ג"כ דרוב בעילות אחר בעל וע"י באהע"ז סי' ג' סט"ו בהג"ה בח"מ וב"ש ס"ק ט"ז דעכ"פ לאחר שנשא' אף שזינתה תלינן בבעל והרי הי' שם בנים ובת לאחר שנשא' וא"כ הבנים שנולדו אחר שנשא' למה נחוש לילדי זנונים וע"כ דכל שהיא פרוצ' ביותר חוששין לבניה אף באשת ישראל ושם הית' פרוצ' ביותר כדדרשי שם מגומר בת דבלתים שהכל דשין בה ע"ש ודו"ק היטב כי לפענ"ד היא ראי' ברור'. ועוד נראה לפענ"ד ראי' ברור' מהא דאמרו ביבמות דף צ"ח לא תימא משום דשטופי בזימ' ולא ידוע וקשה למה לא ניזול בתר רוב ורוב בעילות אחר בעל ובתשוב' אחת לענין פסול קורבת אם ובענין גרים בעריות ועדיות הארכתי דמזה ראיה דבעכו"ם לא אזלינן בתר רוב כמ"ש הפרמ"ג ובנוב"י מהד"ת אבל כעת נראה דכיון דגוים שטופי זימה לא תלינן רוב בעילות אחר הבעל וה"ה בפרוצה ישראלית ודו"ק: