שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ט (ו׳)

והנה גם הוא הקשה כקושית ב"ד החריף ני' הנ"ל דכהנים בבית המקדש אף שלא היו ראוי לישן שם מ"מ המקום ראוי לשינה משא"כ במקום שאינו ראוי לשינה הנה כבר כתבתי למעלה דגם זה לא מקרי מקום הראוי לשינה דלא מקרי בית דירה כלל והמקום מתחלתו אינו עשוי לישן שם ואף ישיבה לא היה בעזרה ולא מקרי מקומו של אדם כלל וזה גרע ממקום שאינו ראוי לשינה ועיין בסוכה דף מ"ג בתוס' ד"ה תשבו וז"ב לפענ"ד. ומ"ש בעיקר סברתי לחלק דאותן מקומות שהם מצד עצמן ראויים לישן רק מצד פקודת המלך שלא לישן בבית שתחת הגג זה מקרי מקום הראוי לשינה שלא ידע טעם סברא זו. הנה כל חיך יטעם שהחילוק מבואר ונגלה ומה בצע בהעתרת דברים המעיין יראה ויבחין ומה שכתב לדחות דברי זקני הגאון הח"ץ ז"ל מדברי הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה גבי הא דפליגי ב"ש וב"ה בסוכה שראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית וכתב הרז"ה דוקא בסוכה גדולה הלכה כב"ה ובסוכה קטנה הלכה כב"ש והרמב"ן חולק עליו משום דסוכה בעי שיהיה ראוי לאכילה ולכל דבר וכל שהיא קטנ' אינה ראויה לזה ע"ש ומזה הוכיח דכל שאינה ראויה לכל דבר אינו סוכה אף לדבר שראוי הנה זה הוסיף מדעתו אבל הרמב"ן לא כתב כן רק דבעינן שיהיה ראויה לאכילה ולכל דבר שצריך ואם אינה ראויה א"י בה הדבר שאינו ראוי וז"ב. ומ"ש ליישב הקושיא מהך דכהנים שהרי אינו סוכה הראוי לשינה וע"ז כתב דרש"י פירש שהכהנים מחויבים לעבוד עבודת הרגל והיינו משום דכל הכהנים עובדים ברגל כדאמרו בסוכה דף נ"ה ולכך לא אמר הטעם משום דאינו ראוי לשינה דהא זה לא הי' רק לכהנים שהיו על המשמרת משא"כ בכהנים אחרים מה"ת למפטרי' ובזה האריך אם הוא חיוב שיהיה הכהנים אחרים עומדים ברגל או אינו רק רשות והביא דברי הרמב"ן בס' המצות מצוה ל"ו והקשה על הפ"י בסוכה דף כ"ו שכתב בישוב קושית אא"ז בעל שערי אפרים באבל וכתב לחלק דהכהנים אסורין מה"ת בתשמיש משא"כ אבל ולזה הקשה דהכהנים אחרים אינם רק רשות. והנה ישמעו אזניו מה שמוציא מפיו הא עכ"פ בשעת עבודה שהוא במקדש אז לא הי' המקום ההוא ראוי לשינה וא"כ גם ידי סוכה לא יצאו ולכך להס"ד שם דכל דפטורי בשעת עבודה פטורין בכל הזמן א"כ שפיר הקשית דלמה ליה להש"ס לפטור משום תשבו כעין תדורו דאינו ראוי לתשמיש בשעת עבודה ת"ל דאינו ראוי לשינה וע"כ דלא אכפת לן בזה ובאמת גם מ"ש על הפ"י אינו קושיא דודאי מצוה על כל הכהנים לעבוד ברגל ופשיטא דאינו ראוי לתשמיש שמא יצטרך לעבוד. ומ"ש ליישב קושיית השערי אפרים דאם אבל אסור בתשמיש הוא רק בשביל דברים שבצנעא ואם נפטרו גם מסוכה שוב הוה דבר שבפרהסיא הנה כמדומה שגם הפ"י בסוכה שם כתב כן וגם בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל האריך בזה הרבה בסי' תקמ"ח ובסי' תר"מ ע"ש: ומ"ש במה שהבאתי ראי' מר"ז דאמר אנא אכלי בסוכ' וחדי וקיימנא תרתי והקשית דהא אינו ראוי לשינה שם דבעינן ושמח את אשתו ואין שמח' אלא בחופ' כדאמרו שם וע"ז כתב דיש לומר דר"ז היו בוש לשחק שם דאינו רק משום צער וא"כ שפיר קיים שתיהן. הנה מלבד דהרא"ש הביא באמת מר"ז ראיה דחייב לאכול בסוכה ע"ש אף גם דאכתי יקשה התינח לרבא ולאביי דשייך משום יחוד שוב לא הוה סוכ' ראוי לשינ' וגם הו"ל להש"ס לומר א"ב זאת וע"כ דלא צריך סוכה הראוי לשינה ודו"ק. ומ"ש לתמוה על מ"ש לחדש דלרבנן דס"ל סוכה דירת עראי סגי א"כ לכך מותר לעשות סוכ' דאינו רק עראי ומותר גם ביום טוב דאינו רק עראי גם שייך מתוך וכתבתי דקמ"ל הקרא דאף דעראי בלא"ה מותר מכל מקום הו"א דהמצוה עושהו קבע וע"ז קמ"ל דאינו רק עראי וע"ז השיב דהרי אמרו בסוכ' דף ל"א דכשורא דמטללתא שייך בה תקנת השבים דהמצוה מחשבו לקבע והרי דמצו' דסוכה באמת מחשב לקבע וע"ז יגע לתרץ דברי דבאמת קשה דבלא"ה הא שיטת רש"י דאבנים שקבעו בבנין הוה שינוי אף דחוזר לברייתו א"כ כל דהוה כשורא דסוכה הו"ל שינוי השם ושינוי מעשה ושפיר קנה וע"ז כתב דגם רש"י מודה דכל דחוזר לברייתו לא מקרי שינוי ושאני אבנים שקבעו בבנין דבטלינהו לארעא אבל כאן לא קנה רק מדרבנן דהו"ל שינוי החוזר כמ"ש התוס' בסוכה שם דלא קנה רק משום תקנת השבים ועיין בב"י סי' ש"ס מ"ש בשם הרשב"א ובטור וש"ע סי' שס"ב בחו"מ וא"כ כל שעשו תקנת השבים שוב הו"ל הבנין קבע מדרבנן. הנה בחנם טרח והדברים פשוטים דניהו דעושהו קבע לענין שא"צ לסתור הסוכה ושייך תקנת השבים אבל שיהי' עי"ז מלאכ' גמור' ובנין קבוע פשיטא דלא הוה וגם הא לכך אצטריך קרא וגם עיקר הקביעות נעשה ע"י המצו' וא"כ שפיר יכול לעשותו עכ"פ דהקביעות לא נמשך רק מחמת מצות הסוכ'. גם מ"ש דגם בנין קבע שרי ע"י מתוך יש להשיב ועיין בב"ח או"ח סי' תצ"ה ובפ"י ובשעה"מ פ"א מיו"ט ואכ"מ להאריך. גם בגוף הענין דעשו תקנת השבים בכשורא דמטללתא אף דהוה שינוי החוזר נראה לפענ"ד דכל הטעם דשינוי החוזר לברייתו הוא כמ"ש הרמב"ן במלחמות דהבעלים מרדפין אחריהם ויחזרו הדבר לכמו שהיו ולפ"ז כאן דהוה סוכה של מצוה שפיר קני דודאי ניחא ליה שקיים המצוה זו ובודאי לא יחזור לברייתו כל משך המצוה ומקרי קבע עי"ז ויש להאריך בזה עפ"י דברי אא"ז בעל שערי אפרים סי' ב' ואכ"מ להאריך: ודרך אגב אזכור מה דקשה לי טובא בהא דפריך בעירובין דף ל' והאיכא משך סוכ' בארבע אמות דתניא רבי אומר כל סוכ' שאין בה ארבע על ארבע פסול' וקשה הא אמרינן בסוכה דף וא"ו דרבי וב"ש ואינך כלהו ס"ל דסוכ' דירת קבע בעינן ועיין תוס' שם דרבי מחמיר עוד טפי מב"ש דלב"ש סגי בשיעור ראשו ורובו ושלחנו וא"כ פשיטא דלא קי"ל כן ומאי קושיא על ר"נ ואביי גופא קחשיב התם בסוכ' ש"מ דס"ל דלא צריך דירת קבע וכן פריך בריש סוכה על רבא ע"ש וגם קשה דאמאי לא פריך מהך דבית שנפחת' וסיכך ע"ג אם יש מן הכותל ולסיכוך ארבע אמות פסול' וא"כ הוה קולא עי"ז (שוב ראיתי דזה חשוב דופן עקומה דבש"ס שם מסיק דמשום דופן עקומה נגעו בה) וגם קשה במה דנחלקו שמואל עם רב בסוכה דף י"ד וס"ל לשמואל דבנסרים שיש בהם ד' פסולה וא"כ שוב יהיה קולא עי"ז וקשה לר"נ דהוה תלמידו דשמואל. שוב נזכרתי דבפיוט של חוה"מ סוכות כתוב לאמר חשבוה ארבע אמות על ארבע ומשמע דפסק כרבי אבל ראיתי במפרש שהגאון מהרי"פ תמה בזה דאנן לא קיי"ל כרבי והרא"ף נדחק שם דקאי לענין סכך פסול ברוחב ד"א מן הצד ע"ש ולדבריו קשה ג"כ מכאן וכמ"ש וצ"ע ועיין בש"ס סוכה דף כ"ו גבי רבא שרי למגנא בר ממטללתא משום סרכא דגרגישתא ומשמע דוקא לישן אבל לאכול חייב בסוכה וכ"כ הב"י סי' תר"מ בשם א"ח בשם הר"פ והיאך יוצא בסוכה זו והא אינה ראוי' לשינ' וע"כ כמ"ש זקני הח"ץ ועיין בהרא"ש דכתב דמיירי באכסניא דאי בביתו היאך עשה סוכה לכתחלה במקום דמצטער לישן בה ויפטר משום צער ודבריו צ"ע דא"כ גם באכסניא נמי וגם למה לא קאמר דאסור באכילה ג"כ משום דלא יכול לישן וע"כ דלא ס"ל כהמרדכי וצ"ע כי לא נפניתי כעת לעיין בזה ודוק היטב ועיין ריש הישן ברש"י ד"ה הישן לא יצא דאהל מפסיק בינו לסוכ' ועיקר ישיבת הסוכ' האכילה ושתיי' ושינה ולכאור' לא היה צריך רש"י להאריך ולא הי' לו לכתוב רק דצריך גם לישן בסוכ' ואולי דכיון לשיטת המרדכי דאף באכיל' לא יצא במקום שאינו ראוי לישן וא"כ קמ"ל דאם א"א לישן בסוכ' זולת תחת המט' אז לא יצא אף באכיל' ודו"ק: