שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ט (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כל זה כתבתי לפלפולא אבל לדינא הדבר ברור דאין ענין לדידן דע"כ לא כתב המרדכי רק אם מצד המקום אינו ראוי לשינה כגון שהוא פתוח וגלוי ומתיירא בשביל זה בשביל לסטים אבל כאן המקום מצד עצמותו ראוי הוא לישן רק שמצד חק המלך שלא ידור שם כ"א הבעה"ב בשביל זה לא מקרי אינו ראוי לשינה דהמקום בעצמותו ראוי ותדע דאטו נימא כיון שהמלך גזר שבעליה הסמוך לא ידור אדם שיש לחוש לשריפה ח"ו לא יהי' מקרי דירה וע"כ דליתא דבעצמותו ראוי וה"ה בזה וז"ב ופשוט: והנה מ"ש דכהנים בעידן עבודה פטורי לכאורה צריך ביאור דבאמת אין חיוב לאכל רק כזית פת בלילה הראשונה ובשאר הימים פטור ובפרט הכהנים בשעת העבודה דאכלו בשר ובשר פטור מסוכה וגם המנחות הוה פת הבאה בכסנין ופטור וכמ"ש בסי' תרל"ט ואולי כיון דחבת הקדש משוי לה לקבע וקבע חייב בסוכה אף בפת הבאה בכסנין וכיוצא בזה אמרו דשבת קובע למעשר וכן לענין סוכה כתבו דסעודת יו"ט מחשב לקבע מכ"ש בשר קודש ומנחות: שוב ראיתי בדברי מעלתו שכתב בשם הברכי יוסף שהעתיק תשובת רבינו האי גאון שכתב דמי שיש להם סוכה בשותפות זה אוכל ואחר אוכל בזמן אחר כדי שיוכלו כלם לאכול בסוכה בזאח"ז ולענין שינה זה ישן לילה אחת וזה ישן לילה אחת או זה מקצת לילה וזה מקצת וכמו דשומרי סוכה פטורין מהסוכה כ"ש מי שאין לו סוכה לישן הנה זה מבואר כמ"ש הח"ץ דעכ"פ ידי אכילה יצא ולזה הביא ראיה משומרי גנות ופרדסים דאף שאין ישנים בסוכה מכל מקום אם ירצו לאכול בסוכה אוכלים מכ"ש במי שאין לו מקום לישב בסוכה ומעלתו נתקשה במה שמדמה לשומרי גנות ופרדסים ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק: והנה על מ"ש דבעזרה לא היה מקום שינה ע"ז שאל ב"ד השנון מו"ה סענדר נ"ז ני' בן דודי הרב החריף מו"ה יוסף נ"ז ני' דלא דמי דשם המקום בעצמותו ראוי רק שאסור לישן שם וארי' דרביע עלה ולפענ"ד נראה כיון דמכל מקום לא יוכל לישן שם ולא עשוי לישן לא שמה דירה ועיין ביומא דף י"א לענין מזוזה אי מקרי דירה ודו"ק: והנה אחר כן הגיעני תשובה שנית מהחריף ושנון מו"ה מרדכי מיזיש ני' ובהרבה דברים מודה ועוזב לדברי ומקלס ומשבח הדברים ובאפס קצה אמר להשיב ואמרתי לחוק על הספר אשר אמר להשיב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.