שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ז (ג׳)

ומה שהביא מעלתו דברי המח"א סי' ז' שכתב בשם מהר"ש יפה דמעני לעני יכול לשנות הנה אמת שהמהר"ש יפה כתב כן אבל המח"א מסיק שם דיש לחלק בין אם נדר סתם לעניים ובין אם פרט לאותו עני וכן מבואר בשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' כ"ב ואני ביד שאול שם הסברתי הדבר והראיתי הדבר מפורש ברדב"ז שהובא במח"א וקצה"ח ואני כתבתי דהדבר מבואר בשיטה מקובצת בב"ק דף ל"ו גבי יד ענים דכתב בהדיא בשם הר"ם סרקסטה דאם נדר לעני ידוע אינו יכול לחזור ע"ש וא"כ אין לפקפק עוד ומ"ש מעלתו מהא דיתנו' לעני הנמצא ראשון ולמה לא יזכה בה בעצמו הנה כבר קדמו הקצה"ח סי' רי"ב ע"ש ובחבורי שם הבאתי דבריו ודחיתי דבריו דבעני זה ודאי א"י לשנותו יעו"ש ועכ"פ בנ"ד ודאי כל שכבר גבה אותם הרי הוא של היורשים וכמ"ש. ומ"ש מעלתו דאף אם נימא דאמיר' לגבוה הוה כקנין גמור מ"מ הרי יכול לשאול על נדרו ובזה הקשה על הש"ך חו"מ סי' פ"ז ס"ק נ"ח דלמה יצטרך לשבע הא יש לו מיגו דאי בעי מתשילו ע"ז. הנה לק"מ דשם לא מועיל שבועתו דעל מה שהבטיח לתת לחבירו ל"מ שאלה ודוקא אם אדם נשבע על עצמו שייך שאלה משא"כ כאן דל"מ שאלה מה שנשבע לחבירו וז"פ ומ"ש לתמו' על הר"ן במ"ש בפרק אלמנ' ניזונית דדיבור קל ממעש' והקש' מיבמות הנה יעיין בקצה"ח סי' רנ"ה שהקש' ג"כ כן ובמק"א הארכתי ליישב ואכ"מ.