שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ו (ז׳)

והנה בשנת תרי"ז א' משפטים כ"א שבט כה הראני הדיין הרב החריף מוה' חיים יוסף ני' עלינבערג דברי הרב בשו"ת גור ארי' יהודה חיו"ד סי' ק"ט שכתב דבכלי פארצליין שנפל נר דולק והטפ' מועטת וכל אשר ישתמש בהקער' יהי' בודאי ששים נגד הטפה וההפסד גדול והור' להשהות הקדיר' מעל"ע ואח"כ יהי' מותר להשתמש בו הואיל ואיכא תרתי שהוא נטלפ"ג ומשהו וכמ"ש הט"ז סי' צ"ט וכן הסכים בנקה"כ אף שבש"ך סי' קכ"ב ס"ק ד' כתב סתם לאסור מכל מקום בנקה"כ הסכים להט"ז ולפענ"ד יש להתיישב בזה דכאן יש לחוש שמא לא נתפשט רק במקצת הקדיר' ונעש' נבלה בכ"ח כמבואר סי' צ"ח ואין ששים נגד השיעור הכלי שאסר' הטפה ודוקא בבישול שנבלע בכלו בזה מועיל כל מה שמשתמש בשפע משא"כ כאן. ומ"ש ראיה מתוס' פסחים דף למ"ד דכל שיש נטל"פ ומשהו ביחד יכול לבטל איסור לכתחל' לפענ"ד זה אינו דשם כבר הוא משהו בעת הבליע' דהרי חמץ אין משתמשין בקדיר' רק במשהו ולכך מותר לבטל איסור לכתחל' בכה"ג אבל כאן שנפל איסור וניהו דהטפ' מועטת אבל מ"מ יש בו איסור חלב דחצי שיעור אסור מן התור' ובכה"ג לא ידעתי אם מועיל מה שהוא נטל"פ דהרי האיסור הוא בעין ושם אינו רק בלוע בקדיר' במשהו ולכך מותר וגם מה שמשהין לכתחל' על אב"י לא נהירא דכל שכעת הוא האיסור בעין איך מועיל מה שמשהין כדי שיהי' אינו ב"י ודוקא שם שעכ"פ ב"י אינו אסור במשהו ואינו משתמשין כל הפסח רק לאחר פסח ממילא אנו דנין אח"כ כשכבר נעשה אב"י משא"כ כאן.