שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ה (ו׳)

והנה לפענ"ד הי' נראה לחלק דהנה בעדי נשים נחלקו ר"ט ור"ע ועוד היא במחלוקת בסי' י"ז ובסי' מ"ב אי בעי דו"ח משום דהוה כדיני נפשות או דלמא משום דפתיך בי' ממונא ולפ"ז הי' נראה לי דגם בקנס הי' מקום לחלק בין פתיך בי' ממונא כמו חייב עצמו בקרן או לא דשם פתיך בי' ממונא שחייבוהו קרן לא בעי עדות שאילה"ז משא"כ בקנס דח"נ דלא שייך בי' קרן וכדומ' שזה בעי עדות שאילה"ז ולפ"ז יש לומר דהא דאמר בש"ס דהו"ל עדות שאילה"ז היינו משום דעל הקרן חייב עצמו מקודם וא"כ לא פתיך ביה ממונא אבל באם הי' מודה ואומר שחייב חצי נזק בעדים שוב לא הוה עדות שאילה"ז ובזה יש לומר טעם שני על מה דמודה רב בחייב עצמו בקרן והיינו דכל דחייב עצמו בקרן שוב לא הוה עדות שאתה יכול להזימ' דהא כבר חייב עצמו בקרן ושוב לא חייבוהו בקרן דא"צ לעדות העדים דהוי הודאת בע"ד וא"כ לא פתיך בי' ממונא והו"ל עדות שאילה"ז אבל כל שאומר לא גנבתי ולא חייב עצמו בקרן שוב הי' פתיך בי' ממונא אף שכבר חייבוהו העדים אחרים מכל מקום באותו עדות הו"ל פתיך ביה ממונא ואם לא באו עדים הראשונים היו הם מחייבים ממון וקנס לכך לא בעי עדות שאילה"ז ובמשביע עדי קנס לכך פטור דהוה באמת עדות שאילה"ז דהרי פתיך בי' ממון וז"ב ודוק היטב כי הוא חריף ועיין שעה"מ פ"ו מעבדים פלפול נחמד בענין זה ואין הזמן מסכים לעולל ולחפש אחר דבריו: ובגוף הקושיא דמשביע עידי קנס הנ"ל נראה לפענ"ד דבר נחמד דאם נימא דצריך לברר ועיין סנהדרין דף ק"ע וש"ך חו"מ סי' ע' ולפ"ז משכחת לה דמשביע עידי קנס היינו שמשביע שתי כיתי עדים וא"כ אף שבאו עדים השנים מכל מקום הפסידו אותו דצריך לברר ולפ"ז בכה"ג לא שייך לומר דהי' יכול לפטור עצמו ע"י שיוד' להם והו"ל עדות שאילה"ז דזה אינו דיש לומר דבאמת אח"כ הביא כת אחר והכת השני' כפר וא"כ בכה"ג שפיר חייבים דאף שהי' אח"כ מודה לעדים שכפרו והיה אומר שבפניהם גנב מכל מקום הי' חייב ע"פ עדים הראשונים שהביא וע"פ עצמם שהוד' דא"ל דהו"ל עדות שאילה"ז דזה אינו דבאמת הוא יש לו עדים אחרים ורק שצריך לברר דבריו וא"כ כל שמעידים כדבריו וגם הבע"ד מודה להם פשיטא דהוא עכ"פ לא שיקר במה שאמר שיש לו שתי כיתי עדים וחייב ויש לדחות דאכתי הו"ל משביע עידי קנס דבשע' שכפרו הם הי' יכול להודות גם לעדים האחרים בפני שני כתות אלו גנב והזיק וא"כ שוב הו"ל דבר הגורם לממון מיהו בלא"ה יש לומר דלמ"ד צריך לברר הו"ל כל כתי וכתי עדות שאילה"ז דיכול לומר מה אפסדך דהרי כל שזה צריך לברר דבריו והראשונ' כפרה שוב לא נתחייב ע"פ עידותינו. ובזה יש מקום ליישב מה שהקשיתי בתשוב' אחת בהא דפריך בשבועות בכפר' שני' והקשיתי שם דמשכחת לה באמר שיש לו שני עדים ע"ש באריכות ולפמ"ש יש לומר דהו"ל עדות שאילה"ז מיהי בממון לא בעינן עדות שאילה"ז ודו"ק כי קצרתי: וראיתי במלמ"ל שם שהקש' על דברת רש"י בד"ה הודא' דטביחה שכתב דמה דמחייב בקרן וכפל לאו משום הודאתו אלא משום עדות האחרונים והוא תמה דהא הקרן יכול להתחייב דאף דלא אתו עדים מי מפטר מקרן ואטו שייך לומר בקרן דיהי' מפטר משום דהוד' בשביל ביעתותא: ולפענ"ד הי' נראה דק"ל לרש"י דהו"ל עדות האחרונים עדות שאילה"ז לענין הקרן על כל פנים זה כבר נתחייב ושוב הו"ל עדות שבטלה מקצתה וא"ל דבד"מ לא בעי עדות שאילה"ז דזה אינו דכל דכאן הם עדי קנס ועיקרן לקנס באו א"כ צריכים דו"ח ועדות שאילה"ז ושוב הוה עדות שבטלה מקצתה ולכך כתב רש"י דגם החיוב דהקרן בא מחמת עדים האחרונים והו"ל שוב עדות שיכול להזימה וגם לפמ"ש דכל דפתיך ביה ממונא לא בעי עדות שאי"ל א"כ כל שהיה נתחייב כבר בקרן לא שייך עדות שאילה"ז דפתיך ביה ממונא וכמ"ש איברא דאכתי קשה דמכל מקום כבר נתחייב ממון בהודאתו וסוף סוף הו"ל עדות שבטלה מקצתה אך נראה כיון דרבנן ס"ל הודאה דטביחה הודאה היא ופטורה שוב לא שייך לחייבו קרן דהודה דהא באמת הזים לעדים הראשונים רק שהודאתו נשארה והו"ל כהודאת בע"ד ולפ"ז כל שיכול לומר דמש"ה הודה כדי שיפטר שהו"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים ופטר עצמו מכלום וא"כ לאו הודאה מקרי דאדרבא רצה לפטור עצמו מכל וכל וכדס"ל לת"ק דפטור באמת וז"ב.