והנה אור ליום וא"ו ויחי תרל"ו שאל אותי אחד מהתלמידים אם נימא כשיטת הראב"ד דמועיל פיטור אף נגד ע"א א"כ לפ"ז צ"ב אם פורע לה פעם שניה בפני העד הזה עם אחר אם מצטרף העד הלז אף שהמני' כיון דפרע לה שנית או דלמא דאין העד הראשון נאמן דהרי המניה. ואמרתי בזה דלפ"ז שוב הי' יכול ר"פ לומר אי פקח הוא מביאה לידי ש"ד ונ"מ בזה אם פטרה משבועה. ואמרתי בזה דלפמ"ש הש"ך בסי' פ"ז דאין העד עושה שתי פעולות ולפ"ז אי לא היה העד השני היה העד הראשון אדרבא מסייע לה שפרע לה כתובתה וא"כ הרי המניה ואף שבועה דרבנן לא היתה מחוייבת שהרי פטרה ועכשיו יחייב' ש"ד וא"כ הו"ל שתי פעולות לחייב שבועה ולא עוד אלא גם ש"ד ולזה אין העד נאמן ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ג (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
