שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ב (ד׳)

איברא דאכתי קשה דהרי גם בשבוע' ע"י גלגול שבוע' אם בעיקר השבועה א"י לשבע הו"ל ממון ואמאי לא יגלגל שיתחייב לשלם על הגלגול אמנם זה אינו דהרי באמת עיקר השבוע' אינו רק שבועה גרידא דהרי אם הי' יודע הי' נשבע ונפטר וא"כ אינו רק שבועה ושבוע' מגלגל שבוע' ולא ממון משא"כ ממון יכול לגלגל גם ממון כשלא ירצה לשבע. ובזה נראה לפענ"ד דלכך באם לא הו"ל למידע פטור במחוייב שבוע' ואיל"מ משום דא"כ הי' עיקרו של השבוע' ממון והיה יכול לגלגל ג"כ ובאמת אנן ס"ל דאינו חייב ממון על הגלגול וע"כ דבמקום שלא הו"ל למידע אף דא"י לשבע פטור וא"כ אינו בא לשבוע' ודו"ק כי קצרתי לפי שגוף ההער' היא חדשה: והנה בהא דאמרו רשב"י אומר נאמר' שבועה בחוץ ונאמרה שבוע' בפנים מה שבועה האמורה בפנים עשה הכתוב ספק כודאי אף שבועה האמור' בחוץ עשה בה ספק כודאי ועיין תוס' בקידושין דף כ"ח שם ד"ה נאמר' שבעינן שיהי' רגלים לדבר וכן קי"ל בסי' צ"ד. ולפענ"ד היה נראה דדוקא אליבא דרשב"י הוא כן דהרי ר"ש חולק במקוה וס"ל דאינו רק ספק ואמרו בריש נדה דל"ד לסוטה שכן רגלים לדבר ע"ש וא"כ לדידיה בעי רגלים לדבר אבל לחכמים דס"ל דעשה ספק כודאי ול"צ לומר שכן רגלים לדבר ושוב אף שאין רגלים לדבר. והנה לפענ"ד הי' נראה דלפי מה שחדשו בתוס' דבעי שיהי' רגלים לדבר בזה מתורץ קושייתם לעיל דלמה לי ק"ו הא יוכל למילף שבועה בחוץ משבוע' בפנים ולפמ"ש אתי שפיר דא"כ היו צ"ל רגלים לדבר כמו בסוטה אבל לפמ"ש דוקא לר"ש הוא כן ולא לרבנן ולפ"ז לדידן שפיר קשה למה לי ק"ו שוב ראיתי במקנה שכתב ליישב קושית תוס' כמ"ש ונהנתי אבל לפמ"ש לרבנן קשה ודו"ק וראיתי לרשב"א בחידושיו לקידושין וכן הוא בר"ן פרק כל הנשבעין שכתב בשם י"א דסוטה כברי משום דרגלים לדבר דקינא לה ונסתרה ולפענ"ד זה דוקא לר"ש דאינו אלא ספק ויליף מסוטה משום רגלים לדבר אבל לרבנן לאו משום רגלים לדבר רק דהתורה עשה ספק כודאי בסוטה ועיין ריש נדה בדף ב' ודף ג' ותמצא: