שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ב (ג׳)

ובזה מיושב היטב קושית התוס' דלוקי שהיתה אפטרופסת כבר ולפמ"ש אתי שפיר דממנ"פ פריך דאם כבר היתה אפטרופסת א"כ שוב יש לומר דשבועת גלגול לא מחל כלל ואם לא היתה אפטרופסת מנ"ל דהוה ידעה דמושיב לה אפטרופסית ודו"ק ועי"ז משני דקאי על הלכה מקבר בעלה ובאמת לא פטרה מאפטרופסית כלל וכשיטת הב"ח או כשיטת הרא"ש ודו"ק ועכ"פ דברי הפ"מ אינם נכונים א"כ מה שחלק הפ"מ דכל שהי' כבר טענות ותביעות לפני הב"ד והב"ד פטרו משבועות בודאי א"י לגלגל הנה לפמ"ש הדבר יש לו יסוד דהו"ל כקם דינא דהיינו לאחר שפסק הב"ד הטענות ועיין בחו"מ סי' רס"ח ומקורו מהתה"ד ובספר תקפו כהן שהאריכו בזה וגם לפמ"ש כאן הוה ליה כמחל התביעות ולא השבועות בלבד ודוק. והנה במ"ש התוס' דאין מגלגלין רק כשיש רגלים לדבר כמו בסוטה דרגלים לדבר מדקינא לה ונסתרה ולכאורה צריך ביאור דהא שאני סוטה כיון דהתורה עשתה כודאי לכך יכול לגלגל אף למפרע דמדזינתה עכשיו י"ל דגם למפרע זינתה משא"כ בשבועה מה"ת לגלגל על עבר. אמנם באמת ל"ק דכל הטעם דנעשה כודאי הוא בשביל הרגלים לדבר מדקינא לה ונסתרה אתרע החזקה ועשה הכתוב כודאי וכמבואר ריש נדה וא"כ ממילא מוכח דכל שיש רגלים לדבר מגלגלין. ובזה מיושב היטב מה שהקשה בספר שערי משפט סי' צ"ד דכיון דבעי רגלים לדבר א"כ אמאי מגלגלין הא יש לה חזקת כשרות ונימא דלא זינתה מקודם ולק"מ דבסוטה בודאי יכול לגלגל דהא כעת זינתה בודאי ושוב מגלגלין למפרע ושאני גלגול שבועה דגם כעת אינו ברור רק דהשבועה מברר הספק ולכך א"י לגלגל רק ברגלים לדבר משא"כ שם דסוטה ודאי זינתה כעת ולכך מגלגלין ובלא"ה אין מקום לקושייתו דאטו אנן טעמא דקראי דרשינן הא סוטה גזירת הכתוב הוא דמגלגלין ורק מה דיליף מסוטה לענין שבועה בזה בעי שיהי' דומיא דסוטה שיש רגלים לדבר ולק"מ ודו"ק ובאמת דבש"ע סי' ל"ז מבואר דאין אדם נפסל למפרע ואמרינן השתא הוא דאתרע וא"כ דמה דמגלגלין בסוט' הוא לפי שכל שנוכל לברר ע"י הגלגול לא עדיף חזקת כשרות מרוב דקי"ל דכל דאיכא לברורי מבררינן ואף כי היכא דאיכא ריעותא כעת וא"כ לק"מ דלכך מגלגלין גם על לעבר ודו"ק: ובגוף הענין דלמדנו גלגול שבועה בממון מק"ו דסוטה דמה סוטה שלא ניתן לתבע בע"א מגלגלין ממון שניתן לתבע בע"א לא כ"ש לכאורה קשה טובא דא"כ היאך כתבו התוס' בב"מ דף ג' דנימא דכ"ה חייב שבועה וא"ל מדאצטריך ע"א דהא אצטריך ע"א בטענו בספק וקשה למה לא אמרו דצריך ע"א דאל"כ לא נדע גלגול שבועה דילפינן מע"א. והנה אחד מהתלמידים השיב דאם נימא דכ"ה חייב ג"כ שבועה בודאי מצינו למילף גלגול שבועה מק"ו דאם בסוט' אף בע"א לא ניתן לתבע ואפ"ה מגלגלין ק"ו לממון דניתן לתבע אף בכ"ה אמנם עדיין קשה דא"כ לילף ק"ו ממוד' במקצת דחייב שבועה מה"ת וע"כ כיון דשייך אשתמוטי הוא דקא משמיט לכך צריך לשבע ה"ה בכ"ה במקום שיכול להעיז כגון בבנו אין ראי' דיכול לגלגל שבועה דהוה כמודה במקצת דיכול להעיז. אך יש לומר דכיון דמודה במקצת דחייב שבועה הוא כעין גלגול שבוע' כמ"ש התוס' בכתובות דף ח"י א"כ להס"ד דלא ידענו גלגול לא הי' יכול למילף ממודה במקצת גלגול שבועה דאם לא ידענו גלגול גם מודה במקצת מהראוי שפטור וא"כ אם כ"ה הי' חייב שפיר הי' יכול למילף מיניה לגלגול ועדיין צ"ע: והנה לכאורה צריך ביאור סברת התוס' שכתבו דמודה במקצת חייב שבוע' דהוה כעין גלגול דע"י שהודה שחייב לו ממון מגלגלין עליו שבועה ע"ש דלפ"ז לפי מה דמבואר בסי' ע"ה סט"ו דדעת רבים מהפוסקים דלא אמרינן בגלגול שבועה מחו"ש וא"י לשבע משלם בין שלא יכול לשבע על עיקר שבוע' בין שלא יכול לשבע על הגלגול וא"כ גם כאן השבוע' עצמה היא גלגול וא"כ למה יהי' מחושאיל"מ. אמנם נראה דזה אינו דדוקא בשבוע' ע"י גלגול שבוע' שפיר אמרינן דניהו דרבתה תורה להשביע ע"י גלגול אבל שיתגלגל ממון עי"ז לא אמרינן אבל כאן הממון מגלגל שבועה שפיר אמרינן דהתור' הקילה עליו שישבע ואם לא ישבע מחייבו ממון דממון מגלגל ממון דבשלמא שבוע' לא מצי לגלגל ממון דאיך יהי' כח הטפל חמור מן העיקר דעיקר הגלגול לא בא ע"י ממון משא"כ בממון דיכול לגלגל ממון כשא"י לשבע.