ולא ראיתי מוזכר בפוסקים. ונפלאתי מאד היאך יעלה על הדעת שלא יקיים מצות תענו את נפשותיכם ופשיטא שע"י ככותבת אינו מייתב הדעת על כל היום ורק שבעת אכלו נתיישב דעתו וא"כ אח"כ שוב עובר על תענו את נפשותיכם ועיין לעיל דף י"ג התירו לעוברה פחות מכשיעור אפילו טובא נמי מפני הסכנה ולא נקט שיהי' כשיעור שיצא מן הסכנה ועיין באו"ח סי' תרי"ח ס"ז ס"ח ובט"ז ומג"א שם ואף שבאו"ח סימן תקס"ב סי' לא משמע כן שאני תענית דכל שאוכל אינו נופל לשון תענית אבל מה שאוכל יותר מככותבת פשיטא דמחוייב להתענות ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.