שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן י״ט (ט׳)

חילוקא דרבנן במכות דף כ"א ע"ב ואין חילוק מלאכות ליו"ט והתנן המבשל וכו' ואם איתא משום הבערה לא לחייב דהא אחייבא לי' משום בישול וע"ז שאל הרב החריף המופלג מוה' שמואל אהרן מק"ק בריגעל ני' דהא לפמ"ש התוס' בשבת דף ע' ד"ה יכול דאם נימא דאין חילוק מלאכות לשבת הא דאינו חייב רק עד שיעש' כל המלאכות ביחד ע"ש א"כ כשנימא דאין חילוק מלאכות ליו"ט לא נתחייב רק שיעשה כלם ביחד וא"כ לא נתחייב לא משום הבער' ולא משום בישול דהא אין חילוק מלאכות בי"ט והשבתי דל"ק דביו"ט א"א לפרש כלל דאין חילוק מלאכות היינו כל המלאכות ביחד דבשלמא בשבת כל המלאכות הם משם אחד אבל ביו"ט דיש שני מיני מלאכות מלאכת עבודה ומלאכת אוכל נפש וא"כ אי אפשר לומר דאין חילוק מלאכות והיה קאי על כל המלאכות ביחד דהא המלאכות אינם מסוג אחד ועיין בה"ה פ"א מיו"ט שהאריך בזה וע"כ דהכוונ' שאם עשה שתי מלאכות או שלש בהעלם אחד או שעשה מלאכ' שיש בה שתים אינו חייב אלא אחת ודו"ק ובזה יש לי להאריך לענין יוה"כ מה שפלפלו האחרונים אי יש חילוק מלאכות ביוה"כ ושם יוכל להיות דלא יתחייב על המלאכות רק שיעשה כלם בבת אחת ובכריתות בדף י"ד יש לפלפל בזה ולא נפניתי כעת. ודרך אגב אזכור מה ששאל אותי המופלג ר' בעריש מלמד בהא דאמרו יש אוכל אכילה אחת ופירש"י זית אחת וע"ז הקשה דהא שם תנן יוה"כ ויוה"כ צריך כותבת והנה בלי עיון בספר השבתי די"ל כיון דעל שאר אסורי אכילות עובר בכזית ומיגו דחשוב כזית לענין שאר איסורים כמו כן חייב ביוה"כ וכעין שכתב בהגהת מרדכי פ"ק דחולין מיגו דחשוב קשר לענין תפילין חשוב קשר לענין שבת וה"ה בזה ואחר זמן עיינתי בזה וראיתי בכריתות דף י"ד דאמרו בשני זיתים לא מיירי ופריך מיוה"כ דככותבת חייב וכותבת יש בו שני זיתים אלמא דאף דאכל בכזית שאר איסורין לא מועיל לענין יוה"כ ובאמת בכריתות וביבמות דף ל"ד לא מצאתי דברי רש"י שפירש בכזית רק בשבת דף ק"ב ובשבועות דף כ"ד וצ"ע דבאמת לא שייך לומר מיגו דחשוב אכילה דהרי באמת לא יכול לחול יוה"כ על איסור נותר רק משום דהו"ל איסור מוסיף וכל שלא אכל כותבת לא חל על חולין רק איסור גרידא ולא שייך איסור מוסיף באיסור גרידא שיחול עי"ז לגבוה וז"ב וע"כ דברי רש"י בשבת ובשבועות הנ"ל צ"ע: והנה במ"ש למעלה לענין יוה"כ אי שייך חילוק מלאכות מצאתי בטורי אבן במגלה דף ז' ע"ב עמד בזה ובשעה"מ הלכות שמטה ויובל פ"א ה"א ועיין בטעם המלך וכבר רמזתי לעיל דביוה"כ אפשר לומר דאין חילוק מלאכות והיינו דאינו חייב רק על כל המלאכות ביחד ובזה יש לפרש דברי הירושלמי פ"ג דשבועות על המשנה שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאין ראוין לאכילה וז"ל כפי מה שהובא בטעם המלך שם שאין לפני כעת הירושלמי הדא אמרה אין אבות מלאכות ביוה"כ ופירש בפני משה שאין כל המלאכות שחייב בשבת חייב ביוה"כ כגון הוצאה ועירוב אלו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב אלא אחת ופירש הפ"מ ובטעם המלך שאין חילוק מלאכות ביוה"כ וזאת היא ההבדל שבין שבת ליוה"כ ע"ש ולפענ"ד הפירוש הוא להיפך דבאמת ביוה"כ מהראוי לחייב על כל המלאכות ביחד דאין חילוק מלאכות ליוה"כ וכפי שביארתי אבל אם אין עירוב והוצאה ליוה"כ א"כ א"א לומר דיהיה החיוב רק על כלם ביחד דהרי לא דמי לשבת דבשבת חייב על הוצאה וביוה"כ אינו חייב וא"כ עכ"פ חסר מלאכה וא"כ אי אפשר לומר דאין חילוק מלאכות ביוה"כ וכמ"ש ושאני יו"ט דע"כ מיני מלאכות חלוקות מלאכת עבודה ומלאכת אוכל נפש כמ"ש הה"מ וא"כ ע"כ מה דאמר אין חילוק מלאכות היינו שאם עשה ג' מלאכות ביחד אינו חייב אלא אחת אבל ביוה"כ אי אפשר לומר כך דאם אין חילוק מלאכות ע"כ על כלם ביחד קאי וזה אי אפשר דהרי הוצאה מותר ביוה"כ איברא דמש"ס דילן כריתות דף י"ד מבואר דיש חילוק מלאכות ביוה"כ דהרי להס"ד פריך ולתני אם הוציאו דחייב והיינו משום יוה"כ וע"ז תירץ רפרם דאין עירוב והוצאה ליוה"כ אבל להס"ד הוה ס"ל דעירוב והוצאה ליוה"כ וקשה א"כ איך אפשר לחשוב יוה"כ בשביל הוצאה והא אין חילוק מלאכות ליוה"כ ואינו חייב רק עד שיעשה כלם ביחד והיא קושיא נפלאה ולכך נקט שבת אמנם נראה דלפמ"ש רש"י בפסחים דף ה' ש"מ הבערה לחלק יצאת ופירש"י דהו"א דאם עשה ארבע או חמש מלאכות נמי לא יתחייב אלא אחת והיינו דאף דחייב על אחת בלבד מכל מקום גם אם עשה הרבה מלאכות ביחד ג"כ אינו חייב אלא אחת וכמ"ש המזרחי ריש פרשת ויקהל וא"כ יש לומר דניהו דאין חילוק מלאכות ליוה"כ וחייב על כלם ביחד מכל מקום אם עשה אחת בלבד ג"כ אינו חייב אלא אחת אבל באמת הרי רש"י סותר עצמו דביבמות וקידושין פירש"י דאינו חייב רק על כלם ביחד וכבר הקשה המזרחי שם דברי רש"י אהדדי ולפענ"ד ודאי דאם הא דאינו חייב רק עד שיעשה כל המלאכות ביחד אי אפשר לומר דאם עשה רק אחת יתחייב אבל רש"י בפסחים דכתב דה"א דעל ב' או ג' חייב אחת בזה יש לומר דגם בעשה אחת ג"כ מתחייב ולפ"ז אם נימא דאין חילוק מלאכות ליוה"כ היינו שצריך לעשות כלם זה אי אפשר לומר שאם עשה אחת יתחייב וע"כ דיש חילוק מלאכות ליוה"כ וגם אח"כ אמרו ממאי דלמא יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קאמר אם היה שבת חייב משום שבת ויוה"כ וע"כ דיש חילוק מלאכות ביוה"כ דאל"כ על יוה"כ לא יתחייב אמנם לפענ"ד נראה דהא בהא תליא דכל הטעם דיש לומר דאין חילוק מלאכות ביוה"כ הוא משום דקיל משבת דשבת בסקיל' ויוה"כ אינו רק בכרת וזה תלוי במה דנחלק רפרם ואמר דאין עירוב והוצאה ליוה"כ שהוא ג"כ בשביל דקיל משבת אבל להס"ד דיש עירוב והוצאה ליוה"כ וא"כ שוה יוה"כ לשבת מה"ת לומר דיש חילוק מלאכות לשבת וביוה"כ לא הא אדרבא יוה"כ מקרי שבת שבתון וע"כ לפי מה דנחלקו על רפרם ומסקינ' דרפרם בדותא היא ממילא יש חילוק מלאכות ביוה"כ כמו בשבת וז"ב: