שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן י׳ (ח׳)

שם שער ל"א ח"א סי' ה' מה שמקשה על תשובת הרא"ש כלל ע"ו סי' א' היא תימה גדולה אבל תמהני דהוא תמיד מדקדק הדק היטב ולמה לא כתב שיש ליישב דכל הטעם דאין לכתוב בשובר זמן דלמא פרע כבר והוא הי' שטר מאוחר ואח"כ יתבע שנית וא"כ שם שהשובר היה שמחל שט"ח שהי' לאביו על שמעון ושני בניו שסכומו ר"מ זהובים וא"כ שם לא שייך החשש דהא האב עשה השטר וכבר נתחזק החוב בשטר והיורש מחל וא"כ למה ניחוש אף כשעשה אביו שטר מאוחר הא היורש מחל אותו השטר שסכומו ר"מ וא"כ מה יוכל לעשות עוד מרמה ואיך יטעון שזה השטר מאוחר היה ולוה שנית והא היורש לא היה עדיין יורש דהאב הלוה וכ"ז שהיו בחיים לא יכול היורש למחול וא"כ לא שייך הטעם וה"א דהשובר פסול וע"ז כתב דכשר. וע"ד הפלפול נראה דהנה הנוב"י מהד"ק הקשה בהא דחיישינן שמא מאוחר הוא ופרע ליה קודם והדר יתבענה מיני' הא חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו ושטר מאוחר עד דמטי זימני' לא טריף ואינו חייב לו כלום וכתבתי בתשובה דבר נכון דבאמת החזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו קשה דהא אין הולכין בממון אחר הרוב ומכ"ש במקום חזקה וכתבו דחזקת חיוב הוה חזקה אלימתא ולפ"ז בשטר מאוחר דעד דמטי זימניה לא טריף שוב לא התחיל החזקת חיוב ושוב לא סמכינן על החזקה והארכתי בזה ולפ"ז שם דכתב בשובר דמחל לו אותו חיוב שוב לא חיישינן דלמא זאת מחל לו ויתבענו מה שהשטר מאוחר היה ולמה מחל לוה קודם ולא נפרע ממנו מה שהיה חייב לו וע"כ דלא חייב לו ושוב פסול השובר שלא כתב הזמן וא"כ אין ראיה משם ולכך הוצרך לומר דיד בעל השטר על התחתונה ותלינן דעל אותו חוב נתן לו השובר ודו"ק היטב: